מארב - אמנות . תרבות . מדיה
אודותינוצרו קשר
שלח
מדריך / מידע כללי
SCHMUCKSTUK  NUMERIRSTE, ציפי אדר

SCHMUCKSTUK NUMERIRSTE, ציפי אדר

--

יום השואה בתל-אביב , תערוכות וטקסים

2006-04-22 16:24:29   הקטנת הטקסט בכתבההגדלת הטקסט בכתבה

עדות מהאלבום המשפחתי במשרד, תערוכה וטקס אלטרנטיבי בתמונע ותערוכה במתחם ג.א.ט. בדיזינגוף

גלריה משרד תל אביב
אוצרת: רחל סוקמן       
פרויקט מס. 74, פרויקט מיוחד ליום השואה 2006

דור ראשון שני ושלישי לשואה נותן עדות מתוך האלבום המשפחתי

פתיחה: 25.4.06 בשעה 17:00
הראיונות המצולמים יהוו מסמך היסטורי בצורת סרט וידיאו.  הסרטים יוקרנו  בגלריה "משרד בתל אביב" ביום השואה – יום שלישי 25.4.06 בין השעות 17:00 – 19:00 בערב,  וכן לאחר מכן בשעות הרגילות של פתיחת הגלריה.
משתתפים: השמות לא יפורסמו בעיתונות ויחשפו רק לאלה שיבואו לצפות בסיפורים של כל אחד ואחד מהם.

ואלה ההוראות שניתנו למשתתפים :
1. יש להכין סיפור באורך של  5 עד 10  דקות בלבד.
2. מומלץ בחום להתכונן בבית ולמדוד זמן כדי שלא נפסיק את הצילומים באמצע הסיפור.
3. הצילומים יתקיימו בחלל הגלריה "משרד בתל אביב"
4. ליד שולחן קטן, אינטימי ואישי שאמור לשקף אתכם בלבד.
5. עיצוב השולחן יעשה על ידכם בלבד. 
6. יש חשיבות רבה למה שתבחרו להצטלם על ידו ואיתו.
7. יש להביא מפת שולחן, 
8. מומלץ לחשוב על: אלבום , תמונות, אובייקטים אישיים כמו פמוטים, שעון, מטפחת, תכשיט כל דבר שמהווה זיכרון של העבר שחלף,( לא הכל, כדאי לבחור) 
9. יצירת אמנות אחת  שלכם שנוגעת לנושא. – לא חובה
10. האובייקטים אינם חייבים להיות קשורים לסיפור אותו תספרו למצלמה.

פתוח בימים: ג' 16:00- 19:00  ד',ה', ו' בשעות 11:00– 14:00
שלמה המלך 1 תל-אביב, בחצר האחורית טלפקס: 5254191-03  נייד:  527052- 0544


ציפי אדר – מזכרות

תערוכה בתיאטרון תמונע
התערוכה תוצג בערב יום הזיכרון במסגרת "טקס יום הזיכרון האלטרנטיבי לשואה ולגבורה" 2006

יום שני 24/4/06 בשעה 22:00

ציפי אדר נולדה בצ'כוסלובקיה להורים ניצולי שואה. אמא ילידת צ'כיה ואבא יליד פולין. בזמן המלחמה היו ההורים שלוש שנים בפולין ושנתיים במחנה ההשמדה אושוויץ. אחר המלחמה הם עלו לארץ וגרו בירושלים.
העבודה המרכזית בתערוכה: מעיל הפסים שאבי לבש במחנה ההשמדה אושוויץ

("חתיכת תכשיט" ממוספר) “SCHMUCKSTUK  NUMERIRSTE”
מילים בהם היהודים כינו זה את זה במחנה ההשמדה אושוויץ

"בזמן משפט אייכמן שהתקיים בבית העם, (מול בית הורי) הוציא אבי מהבוידם את מעיל הפסים שלבש באושוויץ. עד אז לא ידענו על קיומו של המעיל בביתנו.
כבר כילדה ראיתי כיצד בד, שלא היה אלא כסות של אסיר, יכול לאצור בתוכו רגשות, זכרונות וסמלים. דרך הטקסטורות והגוונים של הבדים השונים אני אורגת את הזכרונות והרגשות שלי. העזתי להשתמש במעיל במסגרת יצירת אמנות רק לאחר מות הורי. משפט אייכמן הפך את המעיל של אבי לאוניברסלי. המעיל נשמר והוא משמר בתוכו ייחודיות רבה"....
,,,"הרגשתי צורך להמחיש כיצד בני אדם הפכו (להיות) למספרים כמו קעקועי המספרים שהוטבעו על זרועות האנשים וכן על זרועות הורי שנועדו לבטל את זהותם ואנושיותם".

המעיל  הפך למקור השראה ליצירה שלי המושפעת מהיותי בת דור שני לשואה.

בתערוכה 6 עבודות נוספות

 

טקס יום הזכרון האלטרנטיבי לשואה ולגבורה


השנה השמינית, תיאטרון תמונע שונצינו 8 ת"א
יום ב' 24/04/06 בשעה 22:00

גם השנה יקיים תיאטרון תמונע את טקס יום הזיכרון האלטרנטיבי לשואה ולגבורה בעריכת אבי גיבסון בראל ושהרה בלאו. כמו בשבע השנים האחרונות בהן התקיים,  יהווה  הטקס  האלטרנטיבי אפשרות מיוחדת לצד הטקסים הרשמיים להתמודדות עם זיכרון השואה ויהווה מעין "קומה שנייה" של הזיכרון.
במוקד הטקס יעמוד היחס לנושא השואה כפי שהוא בא לידי ביטוי אצל בני הדור השלישי (ולא רק) בחלקים שונים בחברה הישראלית, ושוב ניווכח כי השואה מעולם לא עזבה את השיח הישראלי המודע והלא מודע. גם השנה תשתתף בטקס גלריה של אנשים שיתארו כיצד משפיע זיכרון השואה על חייהם והשקפת עולמם כיום ויהוו מעין תשקיף של תפיסת השואה בחברה הישראלית.
אל הטקסים הגיעו עד היום מאות אנשים שחיפשו טקס אחר ודרך אינדווידואלית  להתמודדות עם הזיכרון.
התגובות  היו מעורבות, אולם הטקס הוכיח כי לכל דור שיטות הנצחה משלו וכי הזיכרון הכללי אינו צריך להיבנות דרך היגון.

בין המשתתפים בטקס השנה:
לינוי בר גפן  – על  השינויים בתפיסת השואה של בני הדור השלישי בגרמניה
אמיר אוריין  – האם מדינת ישראל איבדה את הזכות המוסרית על השואה?
רננה רז – לרקוד עם גרמנים: על תת המודע היהודי  שצף ועלה, בזמן שהעבירה שיעורי ריקוד בגרמניה.
ינון מגל – פרשת הטלאי הכתום כפי שחווה אותה כעיתונאי שחשף את הסיפור, באיזה שלב נכנסה לשם האידיאולוגיה?
שי גולדן – על השואה כהתנתקות הסופית של האלוהים מעם ישראל.
שאול ביבי – על הבחירה שלנו לעסוק ברוצחים ("איך הם יכלו?") ולהתחמק מהקרבנות.
שהרה בלאו - האם צריך לאחד בין יום השואה הבינלאומי ליום הזיכרון לשואה ולגבורה?
מוסיקה: מאור כהן ואמנון פישר  שיסיים את הטקס בשיר "הבן של יוסף ומלי"


תערוכה המוקדשת ליום השואה

מתחם ג.א.ט - גלריה גרוס, אייזנברג עיתון רחוב ו"טייטלבאום"
דיזינגוף סנטר, הצד הצפוני, קומה עליונה ליד מכון כושר "ג'ימי",

אוצרים: דב הלר, גל ברזילי, מיה וכטל.
21/4 - 10/5/2006          פתיחה: יום שישי ה21/4/2006- בשעה 13:00

אמנים:
דייויד אייזקס, גל ברזילי, סתיו ברזילי, דב הלר, מאיה וכטל, דבורה מורג, נטלי מנדל, איציק נחמיה, איילת סיטון, עדי עוז-ארי, יקיר שגב, נעמי שלו

בתערוכה המוצגת זו שנה שישית, משתתפים בני דור ראשון שני ושלישי.
השנה האמנים המציגים נתבקשו להתייחס לנושא השואה מנקודת מבט אלטרנטיבית דרך אסתטיקה, יופי, הומור ומשחק. התערוכה מבקשת לעורר בצופה שאלות לגבי מהות זיכרון השואה, מתוך תפישה שהתייחסות הרואית, ממלכתית ותקנית, ממיתה את השואה כמקור סבל אישי החי ובועט בבטן הרכה של כל אחד מאתנו.  מאידך, אומנות הנוגעת בכאב המזוכך, יכולה להיעשות כמו בחיים עצמם, בדרכי התמודדות שונות מאדם לאדם.
בין העבודות המוצגות- עוגיות בצורת ג'וקים אשר יחולקו לעוברים ושבים, וכוכב צהוב קטן וחמוד.

גרסת הדפסה גרסת הדפסה
תגובות גולשים
הוספת תגובה
מתוך שוטף ומתמלא
--
בזהירות ובאירוניה: עיון...
בזהירות ובאירוניה: עיון... שוטף ומתמלא
--
אם רובוטים יכלו לצייר... שוטף ומתמלא
ללמוד ציור מפורמייקה, או: בשבח... שוטף ומתמלא
עולם של קומבינציות שוטף ומתמלא
מוסף | שוטף ומתמלא | טורים | מדריך | קהילה