מארב - אמנות . תרבות . מדיה
אודותינוצרו קשר
שלח
מדריך / תערוכות

--

סיגלית לנדאו: הפתרון האינסופי

2004-12-23 18:06:42   הקטנת הטקסט בכתבההגדלת הטקסט בכתבה

מפגש עם חומרים תוך התייחסות פרדוקסלית וגישה חשדנית לטופוגרפיה אורבנית, ארכיטקטורה, פוליטיקה, וגוף

ה ו ד ע ה   ל ע י ת ו נ ו ת:

הפתיחה ביום חמישי, 23 בדצמבר 2004, בשעה 8 בערב
אוצר: פרופ' מרדכי עומר

בסמוך לביתן הלנה רובינשטיין מוצבים שלושה מיכלי מיחזור זכוכית, בצבעים שונים, אשר מסווגים את אופן זריקת הבקבוקים. לנדאו סימנה כל קונטיינר כמיכל של עין (ירוקה, חומה, לבנה). מיקום רהיט רחוב קפדני זה על מדרכת רח' תרס"ט בתל אביב הינו הפרולוג לתערוכה, יחד עם שמה: "הפיתרון האינסופי".
על ציר זמן של דורות ועימות תרבויות, זיכרון ואסון נגועים במגיפה אשר מצליחה לערבב דמיון וכאב יחד עם מערכת מחילות של רגשות, מיתוסים, יופי ונרטיבים אישיים-היסטוריים.
הפרויקט מבקש לחדור שלושה רבדים: את העין הירוקה, הבולעת-הכול ומחזירה ירוק; העין החומה, הבולעת הכול ופולטת חום; והעין הלבנה, אשר בולעת הכול, ואף את עצמה ומלבינה בסוכר וקירות של מלח.
התצוגה מתחילה בכניסה לביתן הלנה רובינשטיין, בהליכה בתוך צינורות בטון יצוקים יחד, כאגן ניקוז מדברי של מי שיטפונות וביוב, אשר מוליכים את המבקר לתוך הבניין ולתוך שני מצבים התחלתיים מנוגדים: הימלטות בתוך שופכין לעומת הימצאות ומשיכה לשיטפון מים מתוקים במדבר.
לעיתים במסווה מתעתע של תערוכה היסטורית, הפרויקט  מציג אלגוריה על קבוצה הנמצאת על סף התמוססות.
ראש של חיה דמוי ברונזה במימדי ענק מוצב בקומת הכניסה ומגלם בתוכו את כל מרכיבי האנדרטה ל"קורבן", כציר סמלי חיצוני של התערוכה שנכרך סביב העולם של לנדאו: הכבשה – גיבורת  האמנות הישראלית ונספחת יהודית באמנות הנוצרית.
החברה המאכלסת את חללי "הפיתרון האינסופי" אינה ספציפית, היא בעלת רוב נשי , עמלני,  המתקיימת קיום נוודי תלוש בטופוגראפיה ובגיאולוגיה של ים המלח (ארץ המרדפים, הפרישות הגברית האיסיית, אזור בו חיים כרגע בדואים לצד תיירות מרפא).
בקומת הכניסה מוצגים בעיקר מיצבי וידאו. האמנית נעה בין הוויה חושנית מגרה ומתעתעת לבין מערך פנומנולוגי של התרחשויות. המבט של הצופה מטולטל לאורך כל התערוכה כלפי מטה, אל האדמה וקו המים, אל מתחת לפני קו המים (ים המלח), בו היא צוללת על גבי אבטיח כמו ציפור דואה וכלפי מעלה, אל קו אופק וולקאני.
ציר שני של התערוכה הנו קטבי הסוכר והמלח. ענני הסוכר "שערות סבתא" מוצגים באקווריום של אוויר נטול לחות. הסוכר של לנדאו הינו חומר וסמל של צרכנות/רעב, אנרגיה נטולת כל תכונה מזינה. הסוכר הילדותי הוא פיתיון אוטופי המתקיים בתנאים מבוקרים ונשלטים בתוך תא זכוכית קניוני בעל אקלים מווסת.
בקומה העליונה של הביתן, מתערבלים אבטיחים מתוקים בים המלח על פני קיר שלם. מול הסרט עסוק ילד מפוסל בשתיית מי מלח הנובעים בלא ידיעתו מעיניו. זהו שיטפון במעגל סגור. בסרט אחר, גם הוא אינסופי, לוקחת לנדאו, יחד עם רקדנית נוספת, את תוואי הפרויקט שלה אל חופי הים התיכון, למרגלות תחנת הכוח האפוקליפטית של חדרה.
ברבות מעבודותיה לנדאו אוספת וממציאה את נושאי עבודתה וחומריה דרך הימצאות פיזית אינטנסיבית בסביבות חללי התצוגה וחקירתן. היא מתעמתת עם תהליכים קונקרטיים ומובנים מאליהם כמו: כניסות ויציאות, מנגנוני תצוגה ושיווק, איסוף פסולת ומיחזור, גדילה והתכלות. הרעיונות למיצבים נולדים ומתפתחים דרך החוויה והמפגש עם חומרים ותוך התייחסות פרדוקסלית וגישה חשדנית לטופוגרפיה אורבנית, ארכיטקטורה, פוליטיקה, וגוף.
חדירתה של לנדאו לעולם האמנות הבינלאומי ב – 1997 בביאנאלה בונציה ובדוקומנטה העשירית בקאסל עם קונטיינר סחורות ימי מעוות שנשא בבטנו זיכרון של טופוגרפיה סמויה, ייסדה את הסטטוס של אמנותה כמתבססת על הפרעה.

סיגלית לנדאו נולדה בשנת 1969 בירושלים וגדלה בה. היא למדה בבצלאל וסיימה את לימודיה שם ב- 1995. במסגרת חילופי סטודנטים היא למדה אצל האנס האקה בקופר- יוניון, ניו-יורק. ב-1994- 1996 זכתה בקרן תרבות אמריקה ישראל. ב- 1996 זכתה בפרס אנסלם קיפר לאמנים צעירים של קרן וולף. ב- 2001 הוענקו ללנדאו פרס רכישה של מוזיאון תל-אביב לאמנות, ופרס האמן הצעיר מטעם משרד החינוך והתרבות. לנדאו השתתפה בתערוכות קבוצתיות רבות בארץ ובעולם. ב- 1999 זכתה בפרוייקט/תצוגה: New Work U.K  של גלרייתChisenhalle  בלונדון, כמו כן זכתה באביב 2000 בפרס לביצוע פרוייקט עם עמותת Artangels באנגליה. עבודותיה נרכשו לאוספים חשובים בארץ ובעולם. לנדאו מתגוררת ועובדת בתל אביב.
ב- 8.11.02 ננעלה תערוכת היחיד של לנדאו "The Country" ב'גלריה אלון שגב', תל אביב. תערוכה זו היתה הצלחה חסרת תקדים בנוף התרבותי ישראלי. הפרויקט זכה לכיסוי תקשורתי נרחב, ביקורות נלהבות וכמות שיא של מבקרים.

גרסת הדפסה גרסת הדפסה
תגובות גולשים
הוספת תגובה
1
יפה ומושלם
ישראל

והביצוע לתפארת

פורסם ב-22:41 ,29/12/2004
2
מושלם זה לא
אלמוני

הווידאו- הכניסה מבטון- ופחי המיחזור מיותרים
חוץ מזה הכל טוב

פורסם ב-11:53 ,31/12/2004
3
מתגעגע
דוד

מתגעגע לדלתות השרוטות ולמחזיקי המפתחתות מציפורני הכלבים... חבל איך נופלים גיבורים

פורסם ב-22:50 ,01/01/2005
4
מהפנט ומערבל (ל"ת)
דפנה

פורסם ב-14:52 ,03/01/2005
5
תעלת בלאומילך
אלמוני

טוטאלית --- אני מסכים
מחוץ לזה כוחניות, דחפוריות, היובריס בשיאו
וראו ערך הגוף היפה שלי..

פורסם ב-14:42 ,04/01/2005
6
פשוט התקלקלה (ל"ת)
אבטיח

פורסם ב-14:49 ,04/01/2005
7
תומרקין התגלגל לגוף של אישה ושוב מרעיל
אבטיח זקן

אין נחמה אין קסם אין ביקורת אין כלום חוץ מאבטיחים מבוזבזים באמצע החורף ואישה קטנה ועירומה שמחפשת תשומת לב ופיצוי

פורסם ב-00:02 ,06/01/2005
8
רוויה מחניקה
מיכל

באיזשהו שלב שאלתי את עצמי אם מנסים לעבוד עליי,הריבוי והגרנדיוזיות לא עובדים!!! הם רק מנסים לתת הילה למה שלא היה שם

אי-מייל פורסם ב-18:46 ,09/01/2005
9
המגלומניה מאפילה על האמנות הטובה
מיניסטית

לכמה אנשים מסכנים (שסיגלית מרחמת עליהם) אפשר היה לעזור בתקציב האדיר הזה שרובו מכספי ציבור..מגלומניה מאפילה על האמנות הטובה

אי-מייל פורסם ב-07:47 ,14/01/2005
10
הלכתי בדמעות
דניאל

תערוכה מרגשת. האנרגיה במקום פשוט עושה את זה. התאורה. הדמויות. החשיבה על האינסוף, על הפתרון האינסופי. הסיזיפיות. העיניים על החול. הצופה על הים. מעגל הטבע והחיים בספיראלת האבטיחים. הר הגעש ספק פרמידה מכוסה במלט. יצירה מונומנטלית. מיצג חשוב. מעורר חשיבה ורגשות עמוקים. תודה רבה לך סיגלית לנדאו על ההזדמנות המדהימה ללכת בביטויי מחשבתך ורגשותייך. הצטערתי שלא היה ספר תערוכה שאפשר לקחת גם הביתה. תודה

אי-מייל פורסם ב-19:22 ,26/01/2005
11
תוספת לתגובה של דניאלו --- תערוכה חשובה
דניאל

אני מרגיש שאומנות זו בסופו של דבר משרתת את החברה במובן הכי עמוק שלה. היא מאפשרת למי שמתבונן להתעורר ולחשוב. להתעורר ולהרגיש. להתעורר וליצור. זה מה שזה עשה לי. התנאי הוא להכנס עם לב פתוח לתערוכה. נסו להסתכל על התערוכה (ואולי על החיים בכלל) ולחפש את הטוב. בטוב שתמצאו. אז שיהיה לכם בהצלחה. סיגלית, המשיכי בעבודה המדהימה שלך

אי-מייל פורסם ב-19:27 ,26/01/2005
12
לאאאאאא!!!
בעז

הצעקה לאאאאא הדהדה בראשי בעודי מתהלך/נגרר בביתן הלנה רובינשטיין. סיגלית בעוצמה (לא במגלומניות...) דנה במצבו של האדם בחברה עתידנית שכבר נמצאת כאן... בבעיות אוניברסליות ובבעיות הישראליות(האיש בטלפון מוכר לכל משוטטי דרום תל אביב) תפיסת המרחב של סיגלית יחודית ולא מתפשרת המרחב לא מאכלס את תארוכתה תארוכתה מאכלסת את המרחב בקיצור תארוכה שצריכים לראות.
נ.ב. אבטיח זקן ראית בכלל את התערוכה??? אני מסכים איתך אין נחמה אמנות לא צריכה ליצור נחמה המציאות ואתה אמורים לעשות זאת אבל אין ביקורת... או שלא ביקרת בביתן או שעשית זאת בעיניים עצומות

פורסם ב-21:29 ,01/02/2005
13
אמנית גדולה
זםזם

לפני כ10 שנים טיילתי עם הכלב שלי שהיה אז צעיר בסביבות בית האמנים, אז היה מגר קטרגלש נטוש בין פתחי אוורור של מקלטים מלא קוצים שצורתו המדויקת ברחה לי זה היה לפני שבנו שם גן משחקים ומדשאה עליה שתלו פסלים. באחד הימים הגעתי לגן עם העיתון שיחררתי את הכלב והדלקתי ג'וינט מביט מסביבי בעצבנות ומקווה שאף אחד לא ישים לב. מבטי נעצר על בחורה רזה שנראתה יפה מהמרחק ביננו, היא חבשה מסכת רתכים פרצופה היה מרוח שחור והיא החזיקה פטיש בידה, ממולה היה קונטיינר פתוח ורצפתו נראתה כמו גבעה.
ישר הבנתי שאני רואה אמנית גדולה מול העיניים שלי והייתי שמח כי זה לא אמור לקרות לבן אדם כמוני שהמזל בועט לו בפרצוף כל חייו יום אחרי יום. בכל אופן, כשגדלתי קצת ולמדתי גם קצת אמנות הבנתי שמה שראיתי היה נכון ואם כבר אפשר לקרוא למישהוא אמן אואמנית הרי שהיא הדוגמא הכי חמה ומעוררת לפחות אצלי.
ובהתייחס לתערוכתה הנוכחית הרי שגם אצלי היא מעוררת דחייה מסויימת משום שאני ישראלי פרובנציאל עמוס בבעיות נפשיות וכלכליות ואיני יכול לראות בהצלחתם של אחרים. ושוב דחייה משום שאני מאוד עצוב לחלק את מושא אהבתי, קרי האמנית עם כלל עם ישראל.
והאמת הייתי בכניסה בפתיחה וברחתי גם לא הלכתי לאלון שגב וכו.. ועל כל זה ראיתי וקראתי בעיתונים וראיתי בעבר ומאמרים וחברים וכו.. ואין מה לעשות שאתה כל כך טוב גם הכסף וההמון שותפים וזה מקלקל את האינטימיות והפשטות הרומנטית שקשורים אף הם ב"אמן".
ולסיכום : אמנית גדולה אמיצה נועזת חזקה מניפולטיבית זוללת חיים כוסית אשכנזיה שמפריחה ומרגשת את הסביבה הציונית הבורגנית והמסריחה המתעמרת המזרח תיכוניות הנשית והפצועה שאנחנו כולנו חווים יום יום.ואגב מעבר לסצינות האפוקליפטיות שרואים בעבודתה אני רואה כוח תנופה ומיניות שהם הרבה יותר חשובים בעבורי מהסיפור שרואים על פני השטח כביכול וכו

אי-מייל פורסם ב-18:46 ,05/02/2005
14
זםזם צודק
Nash

באמת אשנזיה כוסית שבועטת לממסד בטוסיק אז בואו לראות את גופה היפה נמרח על חול הים
אה כן ורציתי לשאול זםזם אולי שמך בעצם עזם?

פורסם ב-12:01 ,06/02/2005
15
תשובה לNASH גם העבודות כוסיות
זםזם2

כוסית בועטת בממסד זה נחמד אבל זה לא עיקר העיקר זו אמנית צנועה למראה חרוצה פרודוקטיבית מעניינת ומרתקת שעיקר הקסם שלי הוא בעבודותיה. בא נאמר שאם היתה היא מזרחית זה היה מושלם אבל בהתחשב בזה שהיא אישה אז זה כבר חצי תיקון עוד 10 שנים ותהיה לנו גם מזרחית או ערבייה פטישה כמוה
ואגב שמי אינו עזם

פורסם ב-13:32 ,06/02/2005
16
איזה כיף לך זמזם!
alber e.

ראית את סיגלית המזניקה החלוצית בפעולה אותנטית! לא פחדת
שהיא תתפשט ותתקרב אליך עם המלחם?

אי-מייל פורסם ב-18:20 ,06/02/2005
17
תגובה לELBER E
זמזמ3

לא רק שלא פחדתי חלמתי על זה שנים אך פרט לבירה מקרית בברלין לא הצלחתי מעולם להתקרב אליה... ותאמין לי שגם אם היתה מתקרבת עם שוט ואולי ביחוד אזי הייתי ניצב במקומי ומחכה ב...שקיקה... לחטוף מהמלכה...
ולעניין זה קצת מביש שבתור גברים (אלק) מה שבעיקר מעניין אותנו זו הצורה המשובחת של הסיגלית והכוחנות המינית שמושפרצת ממנה. בכל אופן ומקרה ELBER E יקירי להרגשתי ומתוך המילים שלך עצמך יש לי הרגשה שאינך אוהב נשים במיוחד לפחות לא בצורה מינית ועל כן צר לי עליך מכיוון שמושאיך המיניים הווה אומר האמנים הארץ ישראליים הם גם ברובם גרועים מאוד וגם אינם מגיעים לקרסוליה של הסיגלית חזותית ותכנית אז יאללה...

פורסם ב-09:08 ,07/02/2005
18
יש גם "חבל"
עדי

התערוכה מרתקת ויש לה המון צירים, שקשה לעמוד על כולם. חבל שאין הסבר המלווה את האלמנטים העיקריים של התערוכה ואת המסרים המרכזיים שלה. ללא הסבר המבקר - וגם זה האינטיליגנטי - עלול לטעות ולחשוב שמדובר בעוד מודרניזם תמוה שלא מגיע לשום מקום ולאף אחד חוץ מאשר לאמנית עצמה ולאלה שזכו להדרכה כלשהיא בסיורם בתערוכה.
כאחת שקיבלה הדרכה - יצאתי נפעמת!!
חברתי, שבאה בגפה, יצאה מהתערוכה עם סימן שאלה אחד גדול: "מה בדיוק רצו ממני שם?"

אי-מייל פורסם ב-19:35 ,01/05/2005
19
עצוב
מיכל

עצוב ומגעיל לראות איך חולי הופך לאומנות האם אנו עוורים? ההצלחה של גברת לנדאו מעידה על כך שכולנו לקינו בחולי. עד מתי?

פורסם ב-20:23 ,04/08/2005
20
מדהים, אין מילים!!!
ורד

סיגלית אם את קוראת את זה, אז הייתי מאוד מעוניינת לראות אותך. ראיתי את התערוכה שלך פעמיים וגם קניתי את הספר, המיצג הזה פשוט מדהים!!!

אי-מייל פורסם ב-17:33 ,21/09/2005
21
לורד
סיגלית לנדאו

אשמח לראות אותך ורד, נגע לליבי ההשקעה, קנית עוד דברים? חולצות למזכרת, ספלים? טוב נדבר על הכל כשנפגש, רק תשאירי לי את הטל' או מייל שלך

פורסם ב-17:36 ,21/09/2005
22
מה החשיבות של שוליה
דליה פורמן

הייתי רוצה לעבוד אצלך כשוליה. אני בת 48 ועברתי הרבה זיגזגים ועבודות עם השכלה ראויה ועדיין מפחדת לקרא לעצמי אמנית. לא ידעתי איך לפנות כי אני יודעת שזה עושה רושם נודניקי כזה אבל העבודה שלך הרטיטה את נימיי ואשמח לעבוד לצידך

אי-מייל פורסם ב-21:51 ,26/10/2005
23
בכיף
סיגלית לנדאו

אני בדיוק צריכה שוליה. כל שעלייך לעשות הוא להביא סיר מברזל ומטאטא ולפגוש אותי ואת שאר השוליות שלי בכיכר דיזינגוף ביום ראשון השלושים לאוקטובר בחצות!

פורסם ב-13:34 ,27/10/2005
24
את מדהימה
ורד חי

אמנית מוכשרת ומיוחדת
שתזכי רק לטוב!!!

אי-מייל פורסם ב-17:34 ,25/02/2006
מתוך שוטף ומתמלא
--
בזהירות ובאירוניה: עיון...
בזהירות ובאירוניה: עיון... שוטף ומתמלא
--
אם רובוטים יכלו לצייר... שוטף ומתמלא
ללמוד ציור מפורמייקה, או: בשבח... שוטף ומתמלא
עולם של קומבינציות שוטף ומתמלא
מוסף | שוטף ומתמלא | טורים | מדריך | קהילה