מארב - אמנות . תרבות . מדיה
אודותינוצרו קשר
שלח
שוטף ומתמלא / ביקורות
עילית אזולאי - תצלום

עילית אזולאי - תצלום

--

כשנוירוביולוגיה פוגשת צילום

אילון גנור 2008-01-24 20:45:50   הקטנת הטקסט בכתבההגדלת הטקסט בכתבה

דיוקן האמן כחוקר - על התערוכה של עילית אזולאי "ממצאים"

הרעיון העומד בבסיס הפסוק "עיניים להם ולא יראו..." (ירמיהו ה. כא') הוא מוטיב מוכר המופיע פעמים רבות בתנ"ך ובספרות. משמעותו היא שהלב או המוח "מסרבים" לזהות או להבין את מה שהעין רואה. בספרו "האיש שחשב שאשתו היא כובע", מתאר הנוירולוג האנגלי אוליבר סאקס עשרים מקרים שונים של אנשים המתקשים לתקשר עם עצמם ועם סביבתם בגלל הפרעות כגון זו של האיש שחשב שאשתו היא כובע. תופעה הנקראת פרוסופגנוזיה, למשל, המופיעה לרוב אחרי אירוע מוחי, גורמת לאנשים הסובלים ממנה להתקשות בזיהוי פרצופים. תופעה נוספת מכונה סינדרום נגלקט. זו הפרעה במנגנון התודעה של מחצית שדה הראיה השמאלי, המופיעה למרות שמערכות הראיה הפריפרית – העיניים, העצב האופטי – תקינות. כאשר חולה איטלקי כזה התבקש פעם לצייר מדמיונו את קתדרלת הדואומו המפורסמת במילאנו, הוא צייר את מחציתה הימנית בלבד. רק לאחר שנעמד מעברה השני של הקתדלה יכול היה להבחין במחצית השמאלית, אותה לא זיהה בתחילה.

מן הממצאים הללו למדים החוקרים כי המח (הנפש, המחשבה), הוא שמכתיב לאדם את מה שהוא רואה, מדגיש חלקים מסוימים של התמונה ומטשטש אחרים. ראייתו של האדם מונחית בין השאר על ידי משא כבד של מטענים חינוכיים, סביבתיים וכדומה, ההופכים את מוחו למעין מסננת-על של מראות. אך למרות שפע עדויות כגון אלה, מהן משתמע כי האיבר הרואה (במשמעות הרחבה של המילה) הינו המוח ולא העין, עדיין מתפתים אנו להאמין לצילומים ולהתייחס אליהם כאילו היו העתקי מציאות לכל דבר. נשאלת השאלה האם באפשרותו של הצילום להתגבר על תקרת זכוכית זו, לפרוץ מחסומי ראיה וליצור דימויים "נקיים" ממטעניו העודפים של הצלם?

שאלה זו עולה גם בשעת הביקור ב"ממצאים" – תערוכתה המיוחדת ומעניינת של עילית אזולאי בגלריה מנשר. אזולאי מתארת את אופן פעולתה כיציאה לשיטוט וחיפוש אחר "ממצאים" – סיטואציות וקומפוזיציות המעוררות בה תגובות לאירועים מציאותיים – כאשר ביטויים כמו ציד ומחקר חוזרים ועולים במהלך השיחה. לדידה של הצלמת, ממצאים הם פיסות אינפורמציה שהפכו רלוונטיות באמצעות פעולתו המניפולטיבית של הצילום, המוציא דבר מהקשרו הכולל ומשתמש בו מחדש תוך יצירת תחביר של דימויים המתאר אירוע שמעולם לא התרחש. לעיתים הממצא תופס את כל הפריים. במקרים אחרים זהו רק פרגמנט קטן. במקביל למחקר השוטטות, עבודתה של אזולאי מאופיינת בתהליך ניסיוני הנוגע לשיטות העבודה אותן פיתחה לאורך שנים, בין אם באמצעות חשיפות יתר וחסר, "התעללות" בפילם עוד לפני חשיפתו בחימום, שימוש בריאגנטים לא מקובלים ו"שיבוש" תהליך ההדפסה.
שילוב החקירה ה"צילומית" תוך כדי שוטטות בחקירה טכנית יוצר תוצאה מעניינת מאד הבאה לידי ביטוי בשלושת חלקי התערוכה השונים. בחלקה הראשון של התערוכה – "ממצאים" – מוצגים תצלומי שחור-לבן המודפסים על המחצית העליונה של דפי יומן מחוררים, ויוצרים תחושת המשכיות ואשליה שמדובר ביומן שדפיו נתלשו ונתלו על הקיר. מדובר בסדרה חידתית הגורמת לצופה, לנסות לשווא לקשר בין הממצאים ולהבין מה קרה פה. חלקה השני של התערוכה כולל תצלומים מרובעים וגדולים יותר, גם הם בשחור-לבן, בהם ניתן לזהות סיפור שלם. בסדרה זו מבקשת אזולאי ליצור אפקט שונה מן האפקט שנוצר בסדרה הראשונה והמקוטעת. יחד עם זאת, גם בתצלומים אלו נשמרת אווירת מסתורין בלשית. בחלקה השלישי של התערוכה מוצגים תצלומי פורטרט צבעוניים; גם בעבודות אלו נשמרת אותה תחושת ניסיוניות, שבאה לידי ביטוי בצבע הלא רווי שנוצר באמצעות "חבלה" בסרט הצילום. 

אזולאי עצמה מאשרת את הדברים: "העין מחפשת "אירוע" ולעולם אינה נחה בחלל הריק", היא מספרת. "ההתרחשות שזוכה לתשומת הלב תלויה במידת העוצמה שהיא מפגינה ביחס למערכת החווייתית. אני עוקבת אחר המבט שלוכד התרחשויות במהלך נסיעה, מטילה ספק באינפורמציה הראשונית שמקיים הדימוי, מייצרת רצפים וקבוצות שמגלים ומחזקים את החשד הקיים. המציאות שנוצרת ברצף היא מציאות נטולת תמימות, הנבנית באופן מלאכותי בכדי לייצר אי נוחות. בין הצורך לבנות נרטיב שלם ומוצדק לבין הרצון לחבל במבנה ותגובות האוטומטיות של המוח קיים גבול דק, ואני מנסה לחמוק מן הצורך להסיק המסקנות ומהיכולת להגיע לזיהוי קונקרטי".
תצלומיה של עילית אזולאי הינם ביטוי לתהליך מחקרי מרתק. זהו מחקר של צילום, ובו בזמן מחקר של הנפש והמחשבה.

עילית אזולאי - תצלום


ממצאים - עילית אזולאי (עד 31.1.08)
אוצר: רועי קופר
גלריה מנשר, יוסף חכמי 18, ת"א

 

גרסת הדפסה גרסת הדפסה
תגובות גולשים
הוספת תגובה
1
יופי של מאמר
אסף

אהבתי, המאמר מוסיף להבנת לתערוכה

פורסם ב-00:47 ,26/01/2008
2
נשמע מעניין
רותי

עד מתי התערוכה?

פורסם ב-01:51 ,27/01/2008
3
תערוכה מעייפת, ופסיכולוגיסטית מדי (ל"ת)
ליאור

פורסם ב-21:21 ,04/02/2008
4
רעיונות טובים דמויים לעוסים (ל"ת)
אלמוני

פורסם ב-05:34 ,23/02/2008
5
השלם טוב יותר מסך חלקיו
רון

בשיטוט ממושך בתערוכה גיליתי שלמרות שאני לא אוהב במיוחד את הצילומים, אני אוהב מאוד את התערוכה.
רציתי לראות שוב אם זה כך אך לצערי התערוכה ירדה

פורסם ב-02:35 ,26/02/2008
6
לרון
אבי

זה לא התערוכה, זה אתה...
מזלך שהיה סגור, אחרת היית מגיע בפעם השניה
לתובנות אחרות לגמרי :-)

פורסם ב-09:16 ,27/02/2008
מתוך שוטף ומתמלא
--
בזהירות ובאירוניה: עיון...
בזהירות ובאירוניה: עיון... שוטף ומתמלא
--
אם רובוטים יכלו לצייר... שוטף ומתמלא
ללמוד ציור מפורמייקה, או: בשבח... שוטף ומתמלא
עולם של קומבינציות שוטף ומתמלא
על אילון גנור

אילון גנור הוא רופא ואיש היי-טק בעברו ואמן בהתהוות.

מוסף | שוטף ומתמלא | טורים | מדריך | קהילה