מארב - אמנות . תרבות . מדיה
אודותינוצרו קשר
שלח
שוטף ומתמלא / ביקורות

--

ליגת הצדק: מאה נשים מציגות

גלנדון ואיזבלה 2005-02-28 20:36:56   הקטנת הטקסט בכתבההגדלת הטקסט בכתבה

לערבב באופן מגניב, שיבהיר מגוון עשיר, מנעד אדיר והיקף כביר - מאה אמניות מציגות יחד ביום האשה הבינלאומי ‏2005

בית בנמל", האנגר 26, נמל תל-אביב
אוצרת גליה יהב
פתיחה: יום ג' 8.3.2005, בשעה 20.00
נעילה: 22.3.2005

התערוכה פתוחה 24 שעות ביממה

תקציר המניפסט: תערוכת "ליגה", ביוזמת מועצת הנשים בעירייה, תציין את יום האשה הבינלאומי בתערוכת אמנות רבת משתתפות, שתכלול את מירב ומיטב האמניות הפעילות בעיר. הרעיון שבבסיס התערוכה הוא חגיגת נוכחות הן מבחינת מספר האמניות הפועלות בעיר זה שנים והן מבחינת איכות התרומה האמנותית של נשים לשדה התרבות. התערוכה כוללת ציור, רישום, פיסול, צילום, הדפס, אנימציה, מיצב, וידיאו-ארט, עיסוק בגוף, אמירות ביקורתיות על תרבות של השתקה ודיכוי, התמקחות עם תפיסת "המהות הנשית", התרסה אל מול תפיסות של "אמנות נשית", עיסוק במעמד האשה, בפורנו, בניצול, בסטריאוטיפים, באמהות, בחברות בין נשים ועוד. הרצון הוא לערבב באופן מגניב, שיבהיר מגוון עשיר, מנעד אדיר והיקף כביר.

חסיד מנדלבאום

להציג מאה נשים בהאנגר: איך זה בעצם תורם למעמד האשה? זה נשמע כמו מפגן כוח קולקטיבי, אבל בעצם זילות של מעמד האשה האחת. אנונימיזציה של היוצרות.
ג. יהב: התערוכה הוזמנה על-ידי מועצת הנשים של עיריית תל-אביב, שעושה כל שנה, בשמונה במרץ, אירוע לכבוד יום האשה הבינלאומי. השנה התלהבו חברות המועצה, לשמחתי, מההצעה להתמקד באמנות פלסטית. ההצעה שגיבשתי לכבוד התערוכה היא הימנעות מייצור של איזה נושא מתוך השיח הפנים-נשי בנוסח "תערוכת הריון ולידה", "נשים נאבקות בסרטן השחלה" או "ייצוגים לסביים בווידאו-ארט חתרני במבואות ירושלים" – קונספטים ראויים בפני עצמם – אלא הצהרת נוכחות מסיבית בשדה לכשעצמה. רעיון כזה נשען על ההיגיון ש(גם) הכמות יוצרת את האמירה. במובן הזה, לחשוב שיש בזה "אנונימיזציה של היוצרות" זה כמו להגיד שמצעד הגאווה יוצר אנונימיזציה של ההומו היחיד, או שאיגוד מקצועי עושה אנונימיזציה של העובד היחיד. כל אמנית בחרה את העבודה שתציג בתערוכה בעצמה, כך שהתערוכה היא סך ההיגדים האמנותיים העצמאיים של כל אחת. אז גם זה לא בדיוק מסתדר עם האנונימיזציה, ובכלל, מאיפה הבאתם את המלה הזאת?
ואם כבר להציג מאה נשים, למה לא להציג את העבודות במקום שבו התערוכה גם תשפיע מעבר לטריטוריית האמנות? באמצע השוק, למשל?
אתם די ניג'סים. אם הייתי עושה תערוכה בשוק הייתם שואלים למה לא להציב את נושא מעמד האשה בלב השיח, בזירה המכובדת ביותר, במוזיאונים הגדולים, ואם אני לא מחשידה בכך את הפמיניזם בשוליות, בעממיות ובעריכת קניות ביום שישי. האנגר 26 בנמל תל-אביב אינו זירת אמנות סטנדרטית. מדובר בבית-בנמל, שיהיה עם תום השיפוצים מרכז שיכלול בית-קפה, ספא באוריינטציה נשית ומתחם חנויות עיצוב. התערוכה מוצגת בחללים שהם במצבי שיפוץ שונים, עדיין בלי רצפה ועל קירות די מחורעים. התערוכה תהיה פתוחה 24 שעות ביממה כדי לאפשר גם לבלייני הסופשבוע וגם לתמהוני הארבע בבוקר לחוות אותה.
אם מה שיש פה זה מפגן כוח, אז מה מותר האשה?
אתם רציניים? מי אמר מפגן כוח ולא קיבל? "מפגן כוח" זו הצורה הזכרית העלובה והטועה להרגיש עוצמה. והתשובה הרצינית: זו שאלה לא רצינית. לפיה כל עשייה בתרבות, בציבור, כל רצון להשפיע ולשנות, לייצר היגדים בעלי משמעות לעצמך ולזולת, היא בסך-הכל "מפגן כוח". לשמחתנו, יש עוד אנרגיות וכוחות פועלים מלבד האינסטרומנטליות שחור-לבן של "מפגן כוח" מול "קורבנות וחולשה". אני מזכירה לכם את הסלוגנים black is beautiful, take the night back, we're here we're queer, we've come a long way baby, שהם כולם הדגמות נוכחות והנכחות עוצמה פוזיטיביות.

הדס תמיר

מפגש עם האוצרת והאמניות יתקיים בשבת 12.3.2005, בשעה 12.00

האמניות המציגות:
אורלי אביב, נלי אגסי, רותי אגסי, עינת אוצ'ניק, רות אור, כרמל אילן, נגה אלחסיד והלית מנדלבליט, שלומית באומן, מיכל ביבר, אפרת בלוססקי, שפי בליר, רויטל בן-אשר–פרץ, טלי בן-בסט, ענת בן-שאול, ענת בצר, מיכל בקי, אילנה בר, ג'ניפר בר-לב, דגנית ברסט, שרון ברקת, נחמה גולן, מרים גמבורד, מלי דה-קאלו, דרורה דומיני, אפרת דניאל, דנה דרויש, שרון דרעי, מרב היימן, איילה הירש, נטע הררי-נבון, איילת השחר-כהן, גבי ויינשנקר, עדי ויצמן-אהרוני, נטע זוהר, אירית חמו, ליהי חן, אורית חסון, אפרת טורג'מן, גליה יהב, עדית יולזרי, לי ינור, יעל יערי, נועה יערי, רונה יפמן, נורית ירדן, טלי כהן-גרבוז, רוית כהן-גת, הילה לביב, טובה לוטן, סמדר לוי, אתי לוי, דניאלה לרר, מרי מטרני, קרין מנדלוביץ, נועה מלמד, רוית משלי, מיכל נאמן, פרנס-לבה נדב, פורטונה נואל, תמר נסים וחוה שילה, חנה סהר, מרב סודאי, נוהא סורי, סלמא סמרה, אפרת סנדלר, אלינה ספשילוב, אהל עדן, עינת עמיר, ורוניק ענבר, אינגה פונר-קוקס, דורית פיגוביץ-גודארד, מיכל פלג, תרצה פרוינד, נעמה צבר, מלכה צוברי, רינת קוטלר, שוש קורמוש, ורה קורמן, טליה קינן, אפרת קליפשטיין, כלנית קמין, דפנה קפלן, דרור-לי קראוס כרמלי, תמר קרוון, סלי קריסטל קרמברג, שולה קשת, פנינה רייכמן, שירה ריכטר, תמרה ריקמן, יפה רנרט, לאה שבדרון, אריאלה שביד, רחל שביט, מרב ש. בן-אלון, מורן שוב, דינה שנהב, יערית שפטל-סלוי, נורית שרת, הדס תמיר.

מיכל נאמן

גרסת הדפסה גרסת הדפסה
תגובות גולשים
הוספת תגובה
1
האמת? הראתה לכם מאיפה משתינה האוצרת. (ל"
יעל

פורסם ב-21:07 ,05/03/2005
2
מתי תהיה תערוכת "מאה גברים"? (ל"ת)
ענת

פורסם ב-00:33 ,06/03/2005
3
גליה יהב, עד מתי תתעסקי בשטויות? (ל"ת)
אלמוני

פורסם ב-14:25 ,08/03/2005
4
מה הערך האמנותי בתערוכות העדר האלו?
ינאי

אני מעדיף עשרים תערוכות סטייל ניר הוד על התערוכה עם הזמנה מכוערת שכזאת ועם כל כך הרבה חוסר כישרון,אוסף מקרי של אמניות שכל חטאן בהיותן נשים.

פורסם ב-21:17 ,08/03/2005
5
דוקא אהבתי
מירי פליישר

מפגן של עוצמה וכשרונות נשיים.אמנות בשפה נשית. מבט הנהרה על פני המבקרות מוכיח שיש עדיין צורך בהדגשה נשית שכזו. הגלריה היא
מבנה מרתק לעצמו שדורש תשומת לב בו זמנית.

אי-מייל פורסם ב-21:35 ,09/03/2005
6
מיכל נאמן אמנית מגוחכת ופאטתית.
אלמוני

העבודות שלה פשוט מאוסות. הקו הפוסט מודרניסטי הזה מיצה את עצמו מזמן! נגמר העידן שבו אנשי היי טק חסרי הבנה רכשו עבודות מטופשות של אמנים כמו מיכל נאמן.
אבל יותר משהיא פאתטית פתאטי מי שרוכש את הזבל המקושקש שלה.

פורסם ב-14:58 ,29/12/2006
מתוך שוטף ומתמלא
--
בזהירות ובאירוניה: עיון...
בזהירות ובאירוניה: עיון... שוטף ומתמלא
--
אם רובוטים יכלו לצייר... שוטף ומתמלא
ללמוד ציור מפורמייקה, או: בשבח... שוטף ומתמלא
עולם של קומבינציות שוטף ומתמלא
מוסף | שוטף ומתמלא | טורים | מדריך | קהילה