מארב - אמנות . תרבות . מדיה
אודותינוצרו קשר
שלח
טורים / אנרכיסטית ישראלית בברזיל

--

המלחמה בצלולויס

פרנצסקה כץ 2005-04-11 18:46:15   הקטנת הטקסט בכתבההגדלת הטקסט בכתבה

חורשות האקליפטוס התעשייתיות חונקות את בני הגווארני והטופיניקי. אחרי 50 שנה הם יוצאים למאבק משותף

במרחק של כשעה נסיעה באוטובוס ממרכז העיר אראקרוז, ולאחר הליכה ברגל של כעשרים-שלושים דקות ביערות, מתגוררות קהילות שלמות של אינדיאנים משבטי הגווארני והטופיניקי. הכפרים נמצאים ממש בתוך היערות, וסביבם עצי פרי, מאגרי מים טבעיים ובעלי-חיים.
נשמע כמו חלום הלקוח ישר מ"נשיונל ג'אוגרפיק"? לא עוד. מאגרי המים הטבעיים זוהמו לגמרי, עצי הפרי מצטופפים על שטח שהולך וקטן, ורוב בעלי-החיים ברחו מזמן. מה שנשאר מכל השפע הזה הוא המון-המון אקליפטוסים: העצים שמשמשים את חברת אקאקרוז-צלולויס. החברה מייצרת כיום כשני טון בשנה של צלולויס קצר-סיבי, המשווק לחברות לייצור נייר; כדי לשמור על נפח הייצור הזה, החברה זקוקה לאדמות נוספות ללא הרף. בין היתר היא מנסה לספח לעצמה את אדמות היער של מחוז אראקרוז, שחלק גדול מהם כבר נמצא בשליטתה – האדמות שבהן חיים השבטים האינדיאניים שהצליחו עד כה לשרוד את מתקפות החברה ואת הנסיונות הרבים לגרש אותם, אך שטח המחיה שלהם ואמצעי המחיה שלהם הולכים ומצטמצמים.

***

בני השבטים האינדיאניים חיו ברחבי אמריקה הלטינית לפני מאות שנים. כאשר האדם הלבן הגיע, נלחם וחילק את היבשת למדינות, נחלקו גם הם והתפזרו במקומות שבהם הוקמו ברזיל, ארגנטינה, פרגוואי ועוד. רבים מהם התיישבו באספיריטו-סנטו, ברזיל, באזור שבחמישים השנים האחרונות נכנסות אליו תעשיות רבות יותר ויותר. שטח המחיה של השבטים הלך והצטמצם, והם נאלצו לנדוד כל העת. גל הצמצומים הדרסטי הנוכחי התרחש ומתרחש עדיין כתוצאה מכניסתה לאזור של אראקרוז-צלולויס: עובדי המפעל, מלווים בצבא פרטי, הגיעו ליערות לפני חמישים שנה, הודיעו לאינדיאנים שיש להם כך וכך זמן לעזוב את המקום, ובישרו להם שהם מתבקשים, אם יואילו בטובם, לא להשאיר שום דבר מאחור.
לאחר שנות מאבק ארוכות הואילה הממשלה להכריז על חלק מהאדמות האמורות כעל שמורה, מה שאיפשר לבני השבטים יציבות מסוימת בעשרים-שלושים השנים האחרונות.
ובכל זאת, השטח (המצטמצם) והיערות המקומיים (הנעלמים והולכים) הם שני מרכיבים מרכזיים בהישרדותם של בני הגווארני והטופיניקי. בשלושים השנים האחרונות הם מנסים להילחם באראקרוז-צלולויס באמצעים משפטיים, מה שלא הועיל להם יותר מדי; הרי אין להם מסמכים שיוכיחו בעלות על האדמות שהם מתגוררים בהן. לא עזרה גם העובדה שהמערכת המשפטית והממשלה מקבלות כסף מאראקרוז-צלולויס.

***

צריך להבין את גודל האסון שמגיע עם עצי האקליפטוס. כדי לגדל את מאות אלפי העצים האלה מגולחים חלקים נרחבים של היערות, ואיתם נעלמים הגידולים הטבעיים, הגידולים החקלאיים ובעלי-החיים. עצי האקליפטוס גם שואבים המון מים מהאדמה, ומותירים אותה יבשה ולא פורייה.
בני השבטים נותרו מבודדים, מוקפים באקליפטוסים, חסרי מים וחסרי יכולת לצוד או לגדל ירקות ופירות. בתמורה, המפעל מעניק להם מחלות נשימה ומחלות אחרות, ששיעורן עולה בקצב מפחיד.
אבל לפני כמה שבועות נלקחה החלטה מפתיעה ומדהימה, וכל השבטים האינדיאניים החליטו להתאחד למאבק נגד אראקרוז-צלולויס, ולהשיג חזרה את אדמותיהם. הצעד הראשון במאבק היה לשבור חוזה עמום ונצלני ביניהם לבין החברה. אחר-כך, לפני שבועות מעטים, ניגשו כל ראשי השבטים לבניין הפרלמנט ונפגשו עם כמה פקידים ממפלגת ה-PT (המפלגה של הנשיא לולה) וביקשו עזרה כספית ואחרת למאבק שאליו הצטרפו לאחרונה גם אנשי FASE: פדרציית ארגונים לעזרה חינוכית וחברתית, הקיימת כבר כארבעים שנה ופעילה בפרויקט מדבר-ירוק, הפועל נגד אראקרוז-צלולויס.
אנשי FASE מתרכזים בעיקר בנסיונות לשנות את החוקים הפועלים לטובת התעשייה, ולהעביר חוקים שיגנו על היערות ועל המתגוררים בהן, ויאסרו על התעשייה לקחת אדמות בצורה חופשית כל-כך, כמו שהיא עושה עכשיו.
נוסף לפעילות המשפטית ולנסיונות לעורר מודעות למעשיה של אראקרוז-צלולויס בחברה הברזילאית בכלל, ובפרט בקרב השבטים שאנשיהם מוכרים לה אדמות, FASE גם עורכת מדי כמה חודשים הפגנות גדולות בערים, מול המפעלים של אראקרוז-צלולויס ומול בניינים ממשלתיים. המאבק כולל לא אחת גם פעולות ישירות דוגמת כריתה ושרפה של אקליפטוסים; חיסול היערות פשוט אינו מותיר עצים אחרים להסקה או לבניין.
ארבע מחברי FASE מקדישים את עצמם לפרויקט הזה בלבד. הם מספרים על הטרדה רצינית מצד המשטרה ומצד אנשים העובדים עבור אראקרוז-צלולויס, ומזכירים ציתות לטלפונים, איומים ומעקבים. יחד עם קבוצות אירופיות הפועלות נגד החברה הם מנסים להביא גם לחרם צרכנים על מוצרים המיוצרים מהאקליפטוסים של החברה, ומשווקים בעיקר בשוק האירופי. המאבק צפוי להיות ארוך ואטי, במיוחד משום שצריך להתמודד עם המערכת המשפטית והביורוקרטית, אך ב-FASE מאמינים שהצד המשפטי של המאבק חשוב מאוד, ושיש לדבוק בו גם אם הסיכויים נראים קלושים.
המאבק המשותף לבני השבטים השונים ולאנשי הארגונים השונים הוא צעד חסר תקדים, מרגש מאוד ומסוכן מאוד. צריך לזכור שמדובר בחברה הראשונה בעולם בייצור צלולויס: חברה עשירה מאוד וחזקה מאוד, עם קשרים ענפים וצבא פרטי. אפשר רק לחכות ולקוות שאולי השבטים ינצחו במאבק בלי שאף אחד ייהרג או ייפגע.

גרסת הדפסה גרסת הדפסה
תגובות גולשים
הוספת תגובה
מתוך שוטף ומתמלא
--
בזהירות ובאירוניה: עיון...
בזהירות ובאירוניה: עיון... שוטף ומתמלא
--
אם רובוטים יכלו לצייר... שוטף ומתמלא
ללמוד ציור מפורמייקה, או: בשבח... שוטף ומתמלא
עולם של קומבינציות שוטף ומתמלא
מוסף | שוטף ומתמלא | טורים | מדריך | קהילה