אנימציה בחולון, ארכיטקטורה וקולנוע בחיפה ופילוסופיה צרפתית בתל-אביב
גבולות האנימציה
24 במאי, יום שבת הקרוב, בשעה 18:00
במסגרת התערוכה 'מציאות עקומה'
אורחים: פיל מלוי, היימו וולנר ואיה בן רון (המשתתפים בתערוכה).
איה בן רון תשוחח על יצירתה הבינתחומית המשלבת וידיאו, אנימציה, הדפס ורישום.
פיל מלוי (בריטניה), אמן האנימציה הידוע בעבודותיו האנרכיסטיות והנוקבות, ישוחח על יצירתו ויוקרן מקבץ מעבודותיו הידועות ביותר מעשרים השנים האחרונות.
היימו וולנר (אוסטריה), יופיע במיצג של רישום בחלל התערוכה לצד עבודתו "Menudo" וישוחח על יצירתו כאמן בינתחומי המשלב אנימציה, וידיאו, מיצג ורישום.
מנחים: אוצרי התערוכה אירנה גורדון ויואב רבן.
מומלץ להגיע מוקדם כדי לבקר בתערוכה.
הכניסה חופשית .
ארכיטקטורה וקולנוע – סיפוזיון באקדמיה לעיצוב וחינוך ויצו חיפה
האקדמיה לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה מקיימת סימפוזיון ראשון בארץ המוקדש למפגש בין ארכיטקטורה וקולנוע, בחסות המחלקה לארכיטקטורה והמחלקה ליצירה קולנועית, ובתמיכת קרן הקולנוע הישראלי.
הסימפוזיון יתקיים ביום רביעי א' בסיון תשס"ח, 4.6.2008, החל בשעה 10:00, בבניין האקדמיה ברח' הגנים 21, המושבה הגרמנית, חיפה.
"... ארכיטקטורה וקולנוע מתקיימים במימד הזמן והתנועה. הם תופסים וקוראים את הבניין במושגים של רצף והמשכיות... אני אוהב לעבוד עם עומק השדה, לקרוא את החלל במושגי עומק, מכאן נובעת הגישה של יצירת הסופרפוזיציה של מסכים ומישורים כתוצר של מעברים ותנועות..." (ז'אן נובל, ארכיטקט)
ארכיטקטורה וקולנוע הם שני תחומים שונים לכאורה; הארכיטקטורה עוסקת במציאות ובתלת מימד והקולנוע באשליה ובדו מימד. אולם, בהסתכלות מעמיקה יותר מתגלים קווי דמיון משותפים, והמפגש בין שני התחומים הופך להיות נושא חשוב בדיון המתנהל כיום, בבתי הספר לארכיטקטורה וקולנוע בעולם.
בשני התחומים החלל, הזמן והמקום משמשים שחקן מרכזי. שני התחומים משקפים תרבות אך גם יוצרים אותה. ארכיטקטים ובמאים ניזונים זה מעבודתו של זה והמפגש ביניהם משמש בסיס לדיון ערכי, חברתי, פוליטי ותכנוני.
שלושה נושאים יעמדו במרכז הסימפוזיון:
באין הזיכרונות – מבע של העיר הישראלית
הרומנטיקה של האדם החדש – הקיבוץ כנוף מולדת
השכן ממול - היישוב הערבי
ד"ר אלן מרכוס, חוקר תרבות מבריטניה, יפתח את הסימפוזיון בהרצאה אשר תציג את התיאוריה והמחקר בהשקה שבין ארכיטקטורה וקולנוע. במושב המסכם יוקרן סרטו Beautiful Dachau(2006). הסרט האקספרימנטלי חוקר את הדרך בה אנשים חווים חלל ולוקיישן ואת היחסים בין מחנה הריכוז לבין העיירה דכאו, ללא כל שימוש בפסקול, קריינות, ראיונות או חומר ארכיוני. מקור שמו של הסרט מכרזת פרסומת תיירותית בתחנת אוטובוס על יד מחנה הריכוז, שלשונה: "דכאו היפה, דברים לראות ולעשות". בסיום ההקרנה יתקיים דיון בהשתתפות הקהל.
בין המשתתפים בכנס יהיו ארכיטקטים, אנשי קולנוע וחוקרי תרבות: גידי אורשר, ד"ר אמיר הר-גיל, יהושע סובול, בוריס מפציר, עלי נסאר, ארכ' חנא פרח, ד"ר הדס שדר.
דרידה – לוינס: קרבה מרוחקת
כנס במכון הצרפתי בתל-אביב 1-3/6/2008
באיזה אופן ניתן לדבר על המפגש הפילוסופי בין ז'אק דרידה לעמנואל לוינס? חוסר הפרופורציה הביבליוגרפי ששרר ביניהם, ושמצביע לכאורה על חוסר הדדיות, עשוי להוביל למסקנה ששאלה זו אינה במקומה. כידוע, מאז המאמר "אלימות ומטאפיסיקה" שיצא לאור ב-1966, דרידה הקדיש מספר רב של מחקרים וטקסטים למחשבתו של לוינס, בעוד שזה האחרון הקדיש באופן ישיר ומובהק רק טקסט אחד להוגה הדקונסטרוקציה. ובכל זאת, קשה להתעלם משאלת הקשר ביניהם. שאלה זו חוזרת ועולה לא רק מאחר ומדובר בשני הוגים שמבחינות רבות יונקים מאותה מסורת פילוסופית (אפלטון, דקארט, קאנט, היגל וכמובן הפנומנולוגיה ההוסרליאנית וההיידגריאנית), לא רק כי הם "חולקים", כל אחד מהם בדרכו, מספר נכבד של "מושגים" פילוסופים ("אחרות", "קבלת-פנים", "הכנסת-אורחים", "עקבה", "אירוע", "עדות", "סליחה", "צמצום" ועוד), ולא רק כי כל אחד מהם מקיים קשר מיוחד עם הטקסט המקראי; אלא, יותר מכל, מאחר והמפגש ביניהם – שאם ניתן אמנם לדבר עליו, הרי שהוא פילוסופי במלוא מובן המילה – מתאפיין במעין "כפילות" של קרבה וריחוק, בבו-זמניות של זיקה ומרחק, של ייחוס ושוני. במובן זה, חקירת הפערים הפילוסופיים בין שתי דמויות מרכזיות אלו של המחשבה בת-זמננו, תוכל לחשוף את נקודות ההשקה האפשריות ביניהם.
תוכנית הכנס:
יום ראשון, 1.6
09:30: דברי פתיחה מאת טובי נתן ורפאל זגורי-אורלי
10:00: מיכל גוברין: מירושלים לירושלים - הקדשה
11:00: דניאל כהן-לוינס: Politics of the un-deconstructible – justice, exile and ethics
(אנגלית)
12:00: מיכל סגל: רוחות הרפאים של דרידה
13:00: הפסקת צהריים
14:00: דוד ברזיס: קבלת האחר וראיית פני האל
15:00: פול אלבהר: משיחיות ואחרית הימים בהגותם של עמנואל לוינס וז'אק דרידה
16:00: הפסקה
16:30: חנוך בן-פזי: המשמעות הפילוסופית של המסורת
17:30: חביבה פדיה: פנים ואחרות מתוך מקורות היהדות
יום שני, 2.6
10:00: אדם טננבאום: אלימויות מטאפיזיות – אונטולוגיה או אתיקה
11:00: ליאת פרידמן: המחשבה האחרת או האחרת של המחשבה: פמיניזם של לוינס ודרידה
12:00: חיים דעואל לוסקי: ממות האל שלא התרחש לאל שלא היה קיים
13:00: הפסקת צהריים
14:00: ברכה אטינגר: נשיות וצעירות במרחב הפרוטו-אתי
15:00: רונית פלג: האם תיתכן כתיבה אתית? על גבולות השיח של הפילוסופיה המוסרית העוסקת באחריות
16:00: הפסקה
16:30: מיכל בן-נפתלי: אלימות ומטאפיזיקה של אברהם: האחר
17:30: אנאבל הרצוג: לוינס-דרידה: על אודות תרגום
18:30: עדי אופיר: מטא-אלימות, מתה הפיזיקה: דרידה קורא לוינס ב"אלימות ומטאפיזיקה"
20:30: דיון: שאלת התרגום של לוינס ודרידה לעברית. משתתפים: עידו בסוק, מיכל בן-נפתלי, אבנר להב, משה רון. מנחה: יורם רון
יום שלישי, 3.6
10:00: ערן דורפמן: המקור הפנומנולוגי
11:00: דרור פימנטל: דרידה ולוינס: כפילות הכפל
12:00: אלי שיינפלד: "אלוהים, סלח לי על הביטוי" – מחשבות האל בעקבות לוינס ודרידה
13:00: הפסקת צהריים
14:00: חגי כנען: לוינס-דרידה: פ?נימדיבור
15:00: רפאל זגורי-אורלי: קברו של ה"מובהק"
16:00: ז'וזף כהן: Pursuits of justice (אנגלית)
17:00: הפסקה
17:30: דניאל אפשטיין: העקבה והצלקת: לוינס ודרידה בצילו של היידגר
18:30: מיכאל רובק: לוינס, דרידה והנתנות הבלתי-אפשרי
20:30: דיון מסכם: Derrida-Levinas: lire ensemble
משתתפים: אנאבל הרצוג, דניאל אפשטיין, דוד ברזיס, ז'וזף כהן, רפאל זגורי-אורלי
מנחה: טובי נתן
(הדיון יתקיים בצרפתית)
