מארב - אמנות . תרבות . מדיה
אודותינוצרו קשר
שלח
מדריך / מידע כללי

--

היהודי הנודד? איטס סו פאקינג קול!

2006-07-25 15:41:59   הקטנת הטקסט בכתבההגדלת הטקסט בכתבה

היא יהודייה, היא סקסית והיא רדיקלית. ג'וליה אייזנברג, מנהיגת הרכב הגירל-פאואר Charming Hostess, מגיעה להופעה בישראל


בשבוע הבא נפרסם ראיון עם ג'וליה אייזנברג, אבל הואיל ומחר (יום ד' 26 ביולי בשעה 18.00) היא כבר תתארח בבית לייויק (רח' דב הוז 30, תל-אביב) לשיחה על יהדות רדיקלית, תרבות יידיש וגירל-פאואר, והואיל וביום שישי הקרוב (28 ביולי) היא מופיעה בלבונטין 7, ואנחנו לא רוצים שתפסידו, הנה כבר ההודעה המצוינת לעיתונות שכתב אמיר וודקה:



בביקורה האחרון בישראל, ג'וליה אייזנברג הופיעה כמעין מטיפת גוספל או כוהנת קמאית המעלה קולות ועדויות מרחבי העולם בהופעה שהפכה לטקס אינטימי, אקסטטי ומרטיט. יחד עם העיסוק בטקסטים מעוררי מחשבה ("יומני מוסקבה" של וולטר בנימין או שירי המצור והמלחמה של  המשורר הבוסני סמזדין מחמדינוביץ') והמוזיקה המאתגרת, ג'וליה שמרה על הגרוב הכליזמרי-שחור שלה לכל אורך ההופעה, ולא השאירה אף אחד מבין מאתיים הצופים במועדון התל-אביבי המעושן עומד במקומו בלי לרקוד.
אייזנברג היא מלחינה ומבצעת סוחפת המשלבת בווירטואוזיות פאנק-רוק עם מוזיקה יהודית רב-תרבותית מסורתית. היא חתומה בלייבל צדיק של ג'ון זורן, והוציאה שלושה אלבומים עם להקתה צ'ארמינג-הוסטס. ה"ניו-יורקר" הגדיר את שיריה של אייזנברג כ"מצחיקים ומרגשים – בסולם שנע מהארד-קור רב-עוצמה למתיקות מלאת נשמה". השירים מסחררים את המאזין בהרמוניות מסתוריות, מקצבים חמים וטקסטים פוליטיים, ומוכיחים שאפשר לחשוב ולרקוד באותו הזמן. "הצ'ארמינג-הוסטס עושות מוזיקה שלא דומה לשום דבר אחר... לצד שירי חתונה מרוקאיים מלאי שמחת חיים ומוזיקה עממית ממזרח אירופה הן משלבות שירים מקוריים המציגים רגישות יהודית-רדיקלית, פמיניסטית-גאה וחושנית" (נכתב ב"ניו-יורק טיימס").

בהופעה השנייה של אייזנברג בישראל צפוי תענוג חושני ואינטלקטואלי לא פחות. בהופעה יבוצעו מיטב שיריה של ג'וליה מפרויקטים שונים (אלבומים עם צ'ארמינג-הוסטס ועבודות סולו, מחווה לסשה ארגוב ועוד).
את אייזנברג ילווה הרכב ענק של מוזיקאים מהבולטים בסצינת הדאונטאון התל-אביבית. ג'וליה מספרת:
"אני באמת מתרגשת לשוב לישראל. בביקור האחרון שלי חוויתי משהו חדש, סצנה שונה שהיתה בשבילי מקור לעונג צרוף: מחתרת האוואנגרד של תל-אביב. היתה לי ההזדמנות לעבוד עם נגנים מדהימים שהטריפו אותי עם מחויבותם וסקרנותם יוצאות הדופן. אני אוהבת את החזרות של הצ'ארמינג-הוסטס בישראל ואיך שכולם צועקים אחד על השני. קשה להאמין שקיימת תרבות שעל רקע שלה אני נראית כמו אדם רגוע ונינוח, אבל מצאתי כזו בישראל".  

Charming Hostess

 
אחד הפרויקטים המעניינים ששירים מתוכו יבוצעו כאן לראשונה הוא "דראפקין", שיתוף פעולה טרנס-אטלנטי בין אייזנברג למוזיקאי הישראלי רועי ירקוני. החומרים מבוססים על טקסטים מתורגמים לעברית של ציליה דראפקין – משוררת יידישאית אשר פעלה בניו-יורק בתחילת המאה העשרים ויצרה שירה ארוטית ורדיקלית השומרת על נועזותה גם כיום. השירים הולחנו על-ידי ירקוני ומושרים על-ידי ג'וליה.
"בביקורי האחרון התחלתי לשיר חלקים מהעבודה של רועי ירקוני על פרויקט דראפקין, שאותו אסיים להקליט בביקור הזה. עבודתה של ציליה דראפקין עשירה גם בדימויים תנ"כיים וגם במקצבים העצבניים של ניו-יורק. פרויקט דראפקין הוא סוג של דיאלוג: המקור הוא טקסט עברי שמדומיין מחדש על-ידי כותבת גלותית; הטקסטים היידישאים שלה עובדו על-ידי ישראלים אקסצנטרים ותורגמו לעברית מודרנית; התרגום שלהם עובר פרשנות נוספת על-ידי זמרת אמריקאית החוקרת טקסט, קול ומודעות גלותית. זה כל-כך פאקינג קול! והמוזיקה של רועי, כמו השירה של דראפקין, היא שאפתנית, חושנית, ומעט מפחידה".

ביוגרפיה

ניתן להתחקות אחר מקורות ההשראה המוזיקלית הרבגונית של ג'וליה אייזנברג עד לברוקלין שבניו-יורק, בה היא גדלה בחיקה החמים של קומונה מעורבת של יהודים ושחורים. הוריה של ג'וליה הם קומוניסטיים ממוצא יהודי, אינטלקטואליים ופעילים חברתיים שחשפו אותה כבר מגיל קטן למה שהם כינו "מוזיקה עממית": מוזיקה מרחבי העולם, ובמיוחד מקורות של המוזיקה האפריקאית והיהודית. 
"כבר מגיל צעיר ציפו ממני לשיר על משמרות שובתים, הפגנות, מפגשים פוליטיים, ללמד ולהטיף", אומרת ג'וליה על הרקע העממי-קומוניסטי של ילדותה. "הרבה מהעיסוק שלי במודעות גלותית ובדיאלוג רב-קולי קשור בילדותי יוצאת הדופן. מי שאינו מוטרד מהטפה מרקסיסטית קיצונית עשוי לגלות שזה היה באמת מקום נחמד לגדול בו".

אף שעזבה את ניו-יורק לטובת סן-פרנסיסקו והתנתקה מעברה הקומוניסטי, ג'וליה שמרה על עניין ב"מוזיקה עממית", ונסעה למזרח אירופה כדי לתעד מוזיקת נשים מסורתית בבולגריה וברומניה. "כשהייתי שם הבנתי שאני לא רוצה להיות אתנו-מוזיקולוגית", היא מספרת, "וגיליתי שאני בעצם רוצה להיות כוכבת רוק". כשחזרה לארה"ב הקימה ג'וליה את הצ'ארמינג-הוסטס כדי "לעשות רעש נפלא, לשחק עם טקסטים, לבטא רעיונות, ולחקור את המרחבים הרגשיים, הארוטיים והרוחניים שהקול יכול לחצות".
נוסף לעבודתה כמנהיגת להקת הכליזמר-Fאנק-בלקן-Pאנק צ'ארמינג-הוסטס, ולצד פרויקטים עם כמה מהמוזיקאים המובילים בסצנת האוואנגרד העכשווית (כמו פרד פרית' וג'ון זורן), ג'וליה היא מהקולות הבולטים של היהדות העכשווית בארה"ב. היא משכילה לשלב יהדות מסורתית ברדיקליות פוליטית ופמיניזם בועט, ולצד חיי הזוהר של כוכבת רוק היא משמשת גם רבנית רדיקלית העורכת טקסי חתונה וברי-מצווה לקהילה היהודית המתחדשת בארה"ב, וכן מדריכה ומלמדת צעירים יהודיים על תרבות יידיש במדרשת אוקלנד.
ג'וליה היא דוגמה חיה ומופת ליהדות עכשווית רדיקלית, והיא מוכיחה שתרבות יהודית יכולה להיות מקור חיוני של פעילות גם במרחבים הרדיקליים יותר של הפמיניזם הקווירי: "תמיד התעניינתי בגוף הנשי כמקור של שפה, עוד לפני שעשיתי סקס עם נשים. לצ'ארמינג-הוסטס יש הרבה במשותף עם אסטרטגיות של קאמפ קווירי. בשבילנו, הטרנסגרסיה המגדרית והשפע המיני מעניקים חיים לכל הנושאים האחרים שאנו עוסקות בהם. המשחק העליז מהווה אתר של התנגדות – המטרה היא התמודדות עם כמה רמות. אנו משתמשות בכמה מהאסטרטגיות של הPאנק הרדיקלי בפוליטיקה ובתרבות: זה מחתרתי, חתרני, אנטי-מטריאליסטי, ישיר, עממי וישר לפנים. גיי קאמפ וPאנק נותנים לנו כוח לצעוק מהשוליים".

 

"סרייבו בלוז".
השירים הולחנו בידי אייזנברג, ונכתבו ברובם על-ידי המשורר הבוסני סמזדין מחמדינוביץ'

 

דיסקוגרפיה

כבר בדיסק הראשון שהוציאו, "EAT", הפגינו הצ'ארמינג-הוסטס מגוון עשיר של השפעות: מוזיקה מהדרום האמריקאי, מנגינות מסורתיות מבולגריה, מטורקיה, מהונגריה וממרוקו, טקסטים בלדינו וביידיש. "EAT" מכסה אזורים גיאוגרפיים נרחבים, אך הבסיס והשורש ליצירה כולה הוא תבניות של רוק. אייזנברג מובילה הרכב של זמרות וירטואוזיות המושפעות ממסורות מוזיקליות שונות, ועושות שימוש כמעט בכל אספקט של הקול האנושי. כפי שאומרת אייזנברג, "הצ'ארמינג-הוסטס דוחפות את הגבולות הווקליים כדי לספר סיפורים מורכבים היישר מן הקרביים. אנו משתמשות בכל אספקט של הגוף האנושי כדי להפיק צלילים: הקשה ווקלית (ביט-בוקס), מחיאות כפיים ופעימות לב, נשימות סקס ושתיקה. אני אוהבת לכתוב לקולות, כי הקול מכיל את כל פלטת הצבעים של הניסיון האנושי".
ג'וליה יוצרת, כהגדרתה, מתוך "מודעות גלותית" ו"מחויבות לפוליטיקה של המוזיקה"; ומה שהיא מכנה גלות הוא המקום שגלויות פוגשות בו גלויות אחרות: "המוזיקה שלי מתקיימת במרחב שבו נפגשות הפזורות היהודיות והאפריקאיות, תוך אימוץ של שירי שבח יהודים וערביים, דו-וופ, ניגונים יידישאיים, צעקות העובדים בשדה וזמרת תורה".
אייזנברג היא מהקולות הבולטים בסצנה של היהדות הרדיקלית בארה"ב, והיא נמצאת בקו החזית של היהדות הרדיקלית הפמיניסטית, המהפכנית והביקורתית. עבודתה מרכזית לרנסנס היהדות הגלותית בארה"ב ולהחזרתה ליושנה של עטרתו של היהודי הנודד – היהודי שתמיד נמצא בתנועה, בחיפוש, ובתקשורת עם תרבויות אחרות. הצ'ארמינג-הוסטס שרות בכמה שפות, במשקלים מורכבים, בתנועה ובשינוי מתמיד. המוזיקה עצמה, כמו מגוון הקולות העשיר, משתנה מרגע לרגע: לפעמים כליזמר, לפעמים פאנק-רוק. הנעימות מתקתקות לפרקים, ולפרקים ממש מעוררות פחד. ב"טרילקטיק", הדיסק השני שיצא להרכב, אייזנברג בוחנת את עולמם הפוליטי והארוטי של הפילוסוף היהודי הרדיקלי וולטר בנימין ואהובתו אסיה לאקיס (Lacis). הדיסק הוא ברובו יצירת א-קאפלה, והקולות הרבים מספקים את המלודיה, ההרמוניה, הקצב והאווירה. זוהי מוזיקה על פוליטיקה, על סקס, ועל הפוליטיקה של הסקס.
כל השירים בדיסק האחרון שיצא להרכב, "סרייבו בלוז", הולחנו בידי אייזנברג. את רובם כתב המשורר הבוסני סמזדין מחמדינוביץ' (Mehmedinovic). "סרייבו בלוז" מעדכן את צלילי הנשמה הסקסיים של הרכבי הבנות של שנות השישים עם אנרגיות של אוואנגרד ומקצבים של היפ-הופ. השירים לוקחים את המאזין למסע בין זמנים ומרחבים שונים, ובהם ימי-הביניים, מוסקבה המהפכנית, או סמטה תחת רובה של צלף בסרייבו. המוזיקה, בהתאם, נעה במהירות בין סגנונות, מהשפעות של רוק ואוואנגרד אל מסורות קדומות יותר של המוזיקה היהודית-ספרדית והמוזיקה הצפון אפריקאית והבלקנית.

בביקורה הקרוב בישראל תופיע אייזנברג עם הרכב ענק הכולל כמה מהמוזיקאים הבולטים והמעניינים בארץ:
אדם שפלן (איטליז, The Girls , מקהלת גבעול) – קונטרבס, גיטרה בס
יעל קראוס (נערות-הליווי, פרווה-חמה, Vocaliens)  – קולות
נועה גולדנסקי (נערות-הליווי) – קולות
חן שנהר (רביעיית מסנר, אהוד בנאי) – כינור
יציב כספי (יובל רון ואזרחי העתיד, אבק, Orphaned Land) – תופים וכלי הקשה
בוריס מרצינובסקי (Panic Ensemble, Thin Lips) – אקורדיון
ניר וקסמן (Vocaliens) – ביט-בוקס אנושי
יפתח כדן (חמישיית אלברט בגר) – גיטרה
ארז קריאל (סימפוזיון, גיליאם) – גיטרה
מאיה פליקסברודט (hop'c'dazy, תזמורת-המהפכה) – ויולה
יואב קליין – בסון
ישי זומר (אבק, Thin Lips, Panic Ensemble) – גיטרה, בס
דירק קונש (תיאטרון קליפה, Panic Ensebmle) – חצוצרה
רועי ירקוני (אבק, Thin Lips, Panic Ensebmle) – קלידים

אתר רשמי:  www.charminghostess.us
שירים לשמיעה: http://charminghostess.us/presskit.html#sara
myspace: http://myspace.com/charminghostess

לבירורים: 052-8706731, בוריס
כרטיס להופעה במועדון החדש לבונטין 7 ב-28 ביולי יעלה (בהזמנה מוקדמת) שישים שקל. פתיחת דלתות ב-21.30.
מופע חימום : Panic Ensemble
http://www.birdsong.co.il/#roy


 

גרסת הדפסה גרסת הדפסה
תגובות גולשים
הוספת תגובה
1
הופעה נוספת תתקיים ביום ג' (ל"ת)
א.ו

אי-מייל פורסם ב-14:25 ,28/07/2006
מתוך שוטף ומתמלא
--
בזהירות ובאירוניה: עיון...
בזהירות ובאירוניה: עיון... שוטף ומתמלא
--
אם רובוטים יכלו לצייר... שוטף ומתמלא
ללמוד ציור מפורמייקה, או: בשבח... שוטף ומתמלא
עולם של קומבינציות שוטף ומתמלא
מוסף | שוטף ומתמלא | טורים | מדריך | קהילה