מגזין / 3 מוסף

מדריך קצר לשומרי איסטנבול

ניקולין ואן-הרסקאמפ 2005-06-03 16:38:38

פרויקט שומרי איסטנבול עסק בנושאים כמו (הפרטתם של) שירותי ביטחון ברחוב, וזאת בשלוש פעילויות שונות: צילום קבוצתי, וידיאו וחוברת.
נדמה שכל רחוב באיסטנבול נכבש על-ידי פעילות (פרסומית), ונמצא בבעלותם של האנשים שגרים בו ושמוכרים בו פרחים, מצחצחים נעליים, מחנים מכוניות וכו'. איסטנבולים רבים מעבירים את זמנם בהמתנה ובצפייה. מערכת השליטה והניטור האורבנית הופכת את העיר, שבה 15 מיליון תושבים, לחופשייה כמעט לחלוטין מפשיעת רחוב ומוונדליזם. לרוע המזל, לשוטרים, לאנשי אבטחה עירוניים ולחיילים נוכחות ציבורית עזה. המדים חשובים בנוף העירוני, וזמן-מה נדרש לזרים כדי ללמוד את ההבדל בין איש חוק ובין שומר בנק או מוכר כרטיסי לוטו, למשל.
אנשי אבטחה רבים במידה יוצאת מגדר הרגיל נמצאים בחללים ציבוריים דוגמת פארקים וגשרים. אנשים צעירים, בייחוד גברים שזה עתה סיימו את שירותם הצבאי, מגויסים על-ידי חברות אבטחה, עוברים הכשרה פיזית ופסיכולוגית של ימים ספורים ואז מוצבים ברחוב למשמרות של 12 שעות ביום, שישה או שבעה ימים בשבוע. הסמלים, התגים והתלבושות שלהם מעוצבים על-ידי סוכנויות פרסום או חנויות מדים. יש מגבלות על השימוש במדים הטורקיים הרשמיים, אבל זה לא מונע מאף אחד לעצב את הדבר הקרוב ביותר שאפשר. תלבושות בסגנון אמריקאי - כולל אבזמי חגורות, דמויות נשרים וכובעי מצחייה - פופולריות אף הן. אין חקיקה המגבילה את הפרטתו של בטחון הציבור, ולשומרים עצמם אין זכויות או כוח העולים על אלה של כל אדם אחר ברחוב.

 
 

צילום קבוצתי (Grupfotografi)





 


ניסיתי לארגן פגישה עבור השומרים הפרטיים השונים באזור ביוגלו שבאיסטנבול, בתקווה לפתח פרויקט בהשתתפותם. ואולם, כשפניתי לשומרים המקומיים הם שלחו אותי לקבל את אישור הממונים עליהם, מחשש שיאבדו את עבודתם. עשיתי את דרכי למשרדים השונים ולמדתי על המבנה של מערכות האבטחה הפרטיות. עד מהרה התברר שלא סביר שמישהו ישתתף בעבודה שעשויה להצטייר כביקורתית, אך רוב החברות הסכימו לשלוח כמה אנשים לצילום קבוצתי בכיכר מוכרת בעיר. שתי פגישות (עקב סוגיות שבמרכזן תחרות בין החברות השונות) נערכו בבוקר אחד, והשתתפו בהן שומרים מכעשרים חברות אבטחה, עם כשלושים תלבושות שונות. צלם האופנה אמרה דוגרו צילם אותם הן כקבוצה והן לפי מעסיק. סשן הצילום תועד בווידיאו משלוש זוויות שונות. ערכתי תיעוד של כשעה בזמן אמיתי ושילבתי בו את התמונות הקבוצתיות ואת הפורטרטים.







 

 
 

12 Saatlik

 

ביום הארוך ביותר של 2003 העסקתי שני גברים למשך 12 שעות שאותן העבירו ברחובות איסטנבול באי-עשייה מוחלט. הצוות, שנקרא "12 Saatlik ("12 שעות של..."), הולבש במדים מיוחדים שעליהם לוגו "12 Saatlik" ותעודות זיהוי כוזבות. גייסתי אותם בעזרת מודעות בעיתון. אסוויט עובד בעסק המשפחתי ומשלים הכנסה בעבודות אבטחה. ארקן איבד את עבודתו בענף תיירות, עבר לאיסטנבול מהחוף הדרומי והפך לשומר. לשניהם יש משפחות ובהן ילדים קטנים. נסיונם כשומרים הקנה להם שליטה מיטבית בגינונים ובתנועות של "מעבירי זמן מקצועיים". בזכות זאת, וכן בזכות העובדה שמדיהם (שהוכנו במיוחד במרכז מסחרי) היו בעלי גזרה וצבע נפוצים, השניים היו למשגיחי רחוב "אוניברסליים". הם הפכו לשוטרי תנועה בצמתים עמוסים, לשוטרי זביטה בגשר גאליטה, לאנשי משטרת התיירות בסולטנאחמט, לדיילים במעבורת וכן הלאה, והציבור התייחס אליהם בהתאם. הצוות התיידד בקלות מפתיעה עם לובשי מדים אחרים. לחיצות ידיים הוחלפו עם שוטרים, חיילים ו"עמיתים" מחברות האבטחה השונות. כמה מהם רק רצו לדעת כמה מרוויחים השומרים שלנו, ואם יוכלו להשיג להם עבודה בחברה. הסיור תועד בווידיאו.




 

 

 מדריך קצר לשומרי איסטנבול

 

עם התמונות, הראיונות והמידע שאספתי בתהליך העבודה הרכבתי חוברת קטנה על שומרי רחוב, ושמה "מדריך קצר לשומרי איסטנבול".

1. Polis
אוכפים את החוק בערים שבהן יותר מאלפיים תושבים. שוטרים אזרחיים רגילים לובשים מדים כחולים וחובשים כומתות כחולות. שוטרי תנועה לובשים מדים כחולים וחובשים כומתות לבנות עם סמל מיוחד. הם דוברים אנגלית, גרמנית או ערבית. כל השוטרים נושאים נשק.
2. Bekci
אוכפי חוק שהם חלק ממסורת ארוכת שנים, ההולכת ומתפוגגת, של משמר שכונתי רשמי. הם חלק מהכוח המשטרתי, אך פעולתם מוגבלת לאזורים מקומיים קטנים. רבות ממשימותיהם הועברו לחברות אבטחה פרטיות כדי לצמצם עלויות (מוניציפליות). הם לובשים מדים חומים ונושאים נשק.

 

3. Cevik Kuvvet
אוכפי חוק הפועלים באתרים (המוניים) המועדים לפורענות. באיסטנבול ניתן למצוא אותם צועדים ברחוב אסתקלל בקבוצות של ארבעה. חלק מהמשטרה. לובשים אוברולים בכחול-כהה, חובשים ברטים כחולים או קסדות לבנות, לעתים נושאים מגינים לבנים. 

4. Yunus (‘Dolphin’) Polis
אוכפי חוק שמונו לתפקידם לפני חמש שנים כדי לסייר בעיר על אופנועים. לובשים חליפות אופנוענים באדום, שחור ולבן. נושאים נשק.

5. Belediye - Zabita
אנשי הסגל המוניציפלי. תפקידם (בעל המסורת רבת השנים) כולל בדיקות איכות למזון ולמוצרים אחרים, בדיקת מידות ומשקולות בשווקים, שמירה על גבולות הזמן והמקום לפעולות מסחריות ובדיקת רשיונות. לרוב לובשים מדים בכחול-כהה (באזורים מסוימים של איסטנבול יש יוצאי דופן).

6. Bankada Guvenlik Gorevlisi
מועסקים באופן פרטי. כוח השיטור הוקם לפני כעשרים השנה כדי להחליף את המשטרה בשמירה על בנקים. מועסקים על-ידי בנקים. לובשים מדים (באפור, בז' או שחור). לעתים נושאים כוכב דמוי כוכב שריף על החולצה או על החגורה. נושאים נשק.

7. Ordu
מועסקים באחת מארבע זרועותיו של הצבא - חיל היבשה, חיל האוויר, הצי או הז'נדרמרייה. לרוב, אנשי הצבא הסדיר אינם חופשיים לשהות ברחוב במשך שירותם הצבאי בן 550 הימים. ברחוב ניתן לפגוש באנשי צבא בכירים יותר ובחניכי האקדמיה הצבאית. לצבא מגוון מדים יוצא מגדר הרגיל, המיוצר במפעליו (נטען כי אלה עוסקים גם בייצוא מדים לכמה מדינות אירופיות). כל אנשי הצבא נושאים נשק.

8. Jandarma
ממונים על אכיפת החוק בערים שבהן פחות מאלפיים תושבים. אנשי הצבא הסדיר. לובשים מיני מדים, שחלקם עוצבו בהשראת הז'נדרמרייה הצרפתית. נושאים נשק.

9. Ozel Guvenlik
מועסקים בידי חברות אבטחה פרטיות בחללים פרטיים וציבוריים מאז ראשית שנות התשעים של המאה העשרים. לובשים מיני תלבושות, שרובן עוצבו בהשראת מדי משטרה ומדי חברות אבטחה אמריקאיים.

10. זבנים, מחני מכוניות
מדים שאינם קשורים למשימות פיקוח ברחוב

---------------------------------------------------
האתר של NICOLINE VAN HARSKAMP וכל הפרויקטים של השומרים.