מדריך / מידע כללי
| 2005-11-18 01:08:26 |
23 – 26 בנובמבר 2005
המרכז לאמנות עכשווית שמח להזמין:
ערפול 5 יתקיים בחודש נובמבר 2005 בחללי הגלריה שבמתחם קלישר בתל-אביב, וברחובות הסמוכים: שוק הכרמל ומדרחוב נחלת בנימין והסביבה. הביאנאלה למיצג שיזם המרכז לאמנות עכשווית הפכה לביאנאלה בינלאומית חשובה הן בהקשר המקומי והן בכלל והפכה לאירוע מרכזי בשדה האמנות.
אמנות המיצג מציעה לעיתים קרובות את הרגעים הקיצוניים והבלתי אמצעיים של האמנות הפלסטית. כך גם בין המיצגים שנכללים בתוכנית הקרובה יציגו האמנים התחבטות במנעד רחב של נושאים: זהות חברתית ומינית, תקווה, היסטוריה, זיכרון טראומטי, כיבוש הארץ, ועוד כשלעיתים קרובות משמש גופו של האמן המציג כאתר וכאמצעי המרכזי להצגת יצירת האמנות.
כמו בביאנאלה הקודמת - עירפול 4 (2003), שהתקיימה באזור המקיף את שוק הפשפשים של יפו, האמנים הוזמנו להתייחס בצורה חופשית לקשר שבין אמנות למקום בו היא פועלת,ה"הצעה" היא הסביבה – על כל המשמעויות והאפשרויות שלה.
ערפול 5 יתקיים בתוך הקשר עירוני מובהק, שבו קהל אקראי – בין שיהיו אלה רוכלי שוק הכרמל ולקוחותיו, העוברים ושווים ברחובות הסמוכים, תלמידי המכללה להוראת הטכנולוגיה הסמוכה או באי הגלריה, כל אלה יהוו גורם חשוב ומשפיע על אופי המיצגים.
שלוש הביאנלות הראשונות של ערפול משכו מאות צופים והתקיימו במקומות שלא רק אפשרו לאמנים להופיע בתנאים מיוחדים, אלא גם "לבחור", פשוטו כמשמעו, את הקהל שעמו ביקשו ליצור אינטראקציה – כלומר, להעלות את מיצגיהם במקומות ובמועדים כאלה שאפשרו רק קהל המצוי בעניינים להגיע אליהם או לפנות לציבור שעשוי להימצא במקום מטעמים אחרים. לסוג האחרון השתייכו חובבי האופרה שפקדו את המרכז לאמנויות הבמה בערפול 1 ו-2 (1997 ו-1999) וחברי קיבוץ נחשון בביאנלה הקודמת (2001).
בין האמנים האורחים מחו"ל שהוזמנו ל- עירפול 5: סנדרה ג'ונסטון מצפון אירלנד; רולנד מילר מבריטניה, ג'יימי מקמארי מלוס אנג'לס; לי וון מסינגפור; פטר בארן מהולנד; אינגולף קיינר מברלין ומרים לפלנטה מאיטליה. מולם יופיעו כ- 8 אמנים ישראלים שיופיעו בעבודות חדשות ביניהם: הדס עפרת, סאלמנקה, תמר רבן, ירון דויד, אדווה דרורי וג'וזף שפרינצק, שחר מרכוס, מאיר טאטי ענת פיק, מיכל שרייבר ועוד.
רב האירועים יהיו פתוחים בחינם,כאשר לאירועים הסגורים יעלה כרטיס לסדרת הופעות כ- 45 ₪.
את הכרטיסים ניתן לרכוש במהלך שלושת ימי הביאנלה במרכז לאמנות עכשווית, רח' צדוק הכהן 4 (פינת רח' קלישר 5) מהשעה 12:00.
++++++++++++++++++++
Ark (ON Hope and other Terminal Bodies such as the Bridge of Sighs, the Wailing Wall and the Sleep of Reason)
תיבה (על תקווה וגופות טרמינליים אחרים כמו גשר האנחות, הכותל המערבי ושנת התבונה)
חלקים מעבודתו של בארן Behavior Outlet יוצגו מחדש תוך שתילתם בהקשרים חדשים בתל-אביב. סדרת המיצגים Ark עוסקת בנושאים היסטוריים המערבים את המציאות כפי שזו מוכרת לנו עם רגעים של התבוננות והרהור.
As Will At Will כפי רצון
מיצגיה? תלויי-המקום (site-specific) של ג'ונסטון עוסקים ברעיון הטריטוריה ועושים שימוש בדגימות אודיו ווידאו הלקוחות מהאתר בו הם עומדים להתרחש. העבודה הנוכחית כוללת 24 שעות של פעולה פרטית בחלל ושעה אחת של פעולה מול צופים. לאחרונה זכתה במלגת עבודה בת שלוש שנים מאוניברסיטת אלסטר (צפון אירלנד) שבמסגרתה? היא יוצרת עבודות המתערבות באתרים הנושאים זיכרון טראומטי.
הסדרה הפאלית: Reproduction (רפרודוקציה), הידיים של אימא
שתי עבודות קצרצרות ומשלימות בסדרה מתהווה, שונות זו מזו בשפתן החזותית ובהקשריהן, הנקשרות במוטיב הפאלי המתקיים בהן.
Reproduction, תיעוד וידאו של מיצג הכורך בבועה חושנית-אפלולית פנטזיה קיטשית, פיפ-שואו ומעבדה כימית הזויה - ספק רבייה קדחתנית, ספק עקרות וסירוס המשתכפלים שוב ושוב.
המיצג הידיים של אימא כורך סצנות של פעולות גופניות אל מול ידי האם הנראות בהקרנת וידיאו. הפעילות המשחקית יוצרת ריבוד של דימויים ובהם סאטיר בעל פאלוס וציפורני מכשף, המאזכר בצורתו תיאטרון צלליות, אסתטיקה אקספרסיוניסטית וקומדיית סלפסטיק. למולו - ציפורני האם, מכשפה, מאהבת, מסרסת, מטפלת מסורה ומשתעשעת – כל אם, כל אישה.
מקראות ישראל
הפנינג ריטואלי של אכילה וסאונד. דרורי ושפרינצק יעבדו עם טקסטים מתוך ספרי "מקראות ישראל" ישנים. בספרים אלה מתקיים קשר הדוק בין כיבוש השפה לכיבוש הארץ דרך פעולות הקריאה וההקראה. דרורי "תאכיל" את המבקרים במיצג בטקסטים של ה"מקראות" ושפרינצק, בשיתוף מוסיקאים נוספים, ישתמש במניפולציות מחשב שייצקו משמעות אירונית בזיקה שבין לימוד השפה ללימוד האתוס של כיבוש הארץ.
בהשתתפות דניאל דודובסקי (עיצוב סאונד, תכנות max/msp) וגליה חי (ויולה). תודה לדוד דרורי.
בתמיכת מת"ן - המרכז לתיאטרון ניסויי.
Almost Untitled: End of the World Stories כמעט ללא כותרת: סיפורים על סוף העולם
"בסדרה הנוכחית אני עובד במסגרת מבנה נוקשה פחות כדי להגיב בצורה יותר ספונטנית למצבים והקשרים שונים. המבנה הרופף מאפשר לי לשחק עם חזון פתוח יותר של זהות ויחסים חברתיים. הפעולות משמשות כדימוי להתבוננות והרהורים. תהליך יצירת הטקסים בחברה בת-זמננו הוא תהליך תגלית של העצמי בחברה ושל החברה בעצמי" – ל. ו.
פיצוציה
מכונית חשודה מפורקת לחלקיה ברחבה של המרכז לאמנות עכשווית. הרכב עצמו כמו פו?צץ והורכב מחדש; פיזור חלקיו בפעולת הפירוק מדמה את אופן פיזור החלקים בהדף הפיצוץ המדומה. בשל ביתור החלקים ופיזורם, התמונה נדמית לציור קומיקס תלת-ממדי, פיסול חי המתהווה במהלך המיצג. העבודה מתייחסת למציאות הטראומטית של המרחב הציבורי בארץ, לוקחת את המציאות האלימה למימד של קסם וקוסמו?ת. עם זאת, היא משמרת מימד של תגובה חרדתית פתאומית.
STABLE CHAIR'MAN עבור שוק הכרמל
STABLE (יציב): נקודת התייחסות בהקשר לתנועה, גשר בין מודעות דוממת ומסעו של הגוף.
WALK’MAN (איש הולך): פעולת רחוב. הליכה במרחב 'פתוח' שונה מהליכה במרחב 'מאורגן'. זהו ההבדל שבין הטבע לתרבות.
CHAIR’MAN (יושב ראש): מטאפורה לאיש יושב, מועדף ובעל שליטה. באופן פרדוקסאלי, דווקא יושב-הראש שייך יותר למה שמכונה המציאות מאשר ה'ווקמן'.
"הפיזי הופך לנפשי דרך סדר של עובדות – פיזיקה של גאומטריה מול מבנה הנפש של הזיכרון" – א. ט.
תיירת אמנות: אף אחד לא שייך לכאן יותר ממך
לווין, תיירת האמנות, תשוטט בעיר במהלך כל השבוע, תתרשם מהאתרים, תפגוש אנשים חדשים, תתנסה באוכל המקומי ותקנה מתנות.
התבוננות והשתתפות: 1. קניות; 2. התנסויות קולינריות חדשות; 3. שיחה עם זרים; 4. התרשמות מהאתרים; 5. הצעת משהו בתמורה.
שחר מרקוס (ישראל)
Precise מדויק
"אני רוצה להיות חד, נקי ומדויק. אני רוצה להוריד שכבות חיצוניות ומיותרות. אני רוצה לפנות מקום לפריחה פנימית שתפרוץ ותמלא חלל. לאחר מכן אצטרך לחזור על כך שוב ושוב, אז כדאי להתחיל כבר עכשיו" – ש. מ.
ילדים עדיף לראות מאשר לשמוע, חלק 4
"באוקטובר 2004 התחלתי ליצור סדרת עבודות שמפרקות כמה מההיבטים האישיים והאוטוביוגראפיים בעבודתי במיצג. תוצאת מאמצים אלה היא סדרה בת שלושה חלקים הקרויה Children are Better Seen than Heard, חלקים 1-3" – ג'. מ.
הילה-טוני נבוק (ישראל)
תן וקח
אישה זרה מציעה לך ברחוב זר פרחים - לסרב בנימוס? לחייך ולקחת? להתעלם ולהמשיך ללכת? עשרות זרי פרחים יועברו מיד ליד במשך שלושה ימים, בשלושה רחובות שונים בתל-אביב. המיצג, הבנוי משלב המעקב והתיעוד ומשלב החשיפה לקהל, מתווה קו המחבר - בין ניכור לקרבה, בין סירוב לאמון והסכמה ובין מקריות לתכנון, במפגש המפתיע בין אנשים זרים ברחוב.
פילים בלילות מטולה
המיצג של קבוצת Sala-Manca מבוסס על טקסטים מאת המשורר האידי אברהם סוצקעבער (נ. 1913) ומשלב וידאו, הקרנה דיגיטלית, סרטים, אנימציה ושני קולות הדוברים ביידיש ובעברית. הוא מציע קריאה אישית, פוסט-ריאליסטית, בטקסטים של המשורר וקורא לשילובם בהקשר חדש בעולם הספרות הישראלי.
וזאת חליפתי
"אני רושם מעגל על הרצפה תוך שימוש בגופי כמחוגה, יושב על כיסא במרכז המעגל ופורם את התפרים של החליפה שעל גופי מבלי להסירה. עם סיום הפעולה יהיו בגדי פרומים לגזרי-בד" – ה. ע.
קורט שוויטרס: Ursonate
פרפורמנס של יצירת הסאונד-טקסט המיתולוגית של קורט שוויטרס, Ursonate, שנכתבה בין השנים 1932-1922. היצירה הקולית של שוויטרס, מראשוני הדאדא, היוותה פריצת דרך בשבירת השפה התקנית ופירוקה לכדי זרם של ג'יבריש. מקורותיה בצלילי השפה הגרמנית והיא מקרינה פרימיטיביזם וטרוף. במופע תנסה האמנית לבנות – במקביל לביצוע הקולי – מחיצה פיזית בינה לבין הקהל.
באבאבאק
מיצג המטפל בנושאי הטאבו של המשפחה הגרעינית. באבאבאק (תורכית: "אבא, תסתכל") מבוססת על ציור שעשה האמן בילדותו כדי לזכות בתשומת-ליבו של אביו – לשווא. כמו בעבודותיו הקודמות, קורי משתמש בחוויותיו האישיות כדי לפנות לקולקטיב.
"אני משתף את הקהל בסוד משפחתי אישי על ידי כך שאני חושף את המשפחה הגרעינית שלי-עצמי. אני בנו של אבי ואביו של בני" – ב. ק.
מציל חיים
"אשה מכינה את עצמה בעזרת שורת פעולות שהיא מבצעת על גופה. בשעת המעבר בין יום ללילה היא צובעת, מסמנת, מודדת, עוטפת, חושפת ומסתירה, מוסיפה ומוחקת, צוברת צבעים, חומרים ופעולות השבעה על הגוף, משנה את עצמה לעיני הצופים, מקווה שהטקס ייתן לה כוחות לנחם, לרפא, להגן על עצמה ועל אחרים" – מ. ש.
ז'אן ווגה, ברנרד פנסואה, ארווה בריי
Peuple du Monde
עמי העולם
קתרין מזייה
אדוויג מנדרו
Confidence 1 אמון1
סטפני ק-אשנברג
שישה אמנים צרפתיים עצמאיים, הפועלים גם במסגרתה? של קבוצת C.R.A.N.E המארגנת תערוכות ומיצגים בטירה מימי-הביניים בבורגונדי (Chatâu de Chevigny), ישתתפו בערב שיתקיים ב"במת מיצג". אמני הקבוצה הוזמנו לישראל בעקבות השתתפות שבעה אמנים ישראלים מ"במת מיצג" בפסטיבל הקיץ שארגנה הקבוצה הצרפתית בשנה שעברה.
הערב יכלול שלושה מיצגי יחיד ומיצג קבוצתי של שלושה אמנים, המשלבים וידיאו, מוזיקה, צילום ועוד. בין האמנים: ז'אן ווגה, המעבד במיצגיו דגימות של מוזיקה ווקאלית באמצעים דיגיטליים; קתרין מזייה, העוסקת בבדיקת מצבי מתח בעימות שבין פעולה גופנית ודימויי וידיאו; וברנרד פרנסואה – אמן מיצג, מיצב וצילום המתעד זה למעלה מעשרים שנה אמני מיצג ברחבי העולם ויציג תערוכה מצילומים אלה.
לצד האמנים האורחים מצרפת יופיעו בערב גם אמנים ישראליים הפעילים ב"במת מיצג".