אלטנוילנד- הפרויקט נמשך

אלטנוילנד. העיר שלי. היא נולדה בשנת 1902, בווינה, כשפרסם תיאודור הרצל רומן אוטופי באותו שם. באותה שנה תורגם הספר לעברית תחת הכותרת "תל אביב". זה היה חידוש-שם של יישוב יהודי בגלות בבל לפני 2,500 שנה. המתרגם בחר בו כשם עתידי לעיר חדשה שתיבנה בארץ ישנה. היא תיבנה לצדה של עיר עתיקה ועל חורבותיה, על-ידי בני דת עתיקה ועל חורבותיה. מעט אחר-כך תיבנה מצפון לה עיר שתיקרא על שם הוזה האוטופיה. שמה יהיה הרצליה.
אני נולדתי בהרצליה. מאז אני חי באלטנוילנד, המרחב שבין יפו בדרום להרצליה בצפון. בתווך תל-אביב. תל-אביב היא העיר העברית הראשונה. עברית להבדיל מיהודית, עברית להבדיל מערבית. יהודים היו באירופה והם היו שנואים. הרצל אמר שהם צריכים להמיר את דתם לנצרות. אחר-כך התחרט ואמר שהם צריכים לעזוב את אירופה. להשאיר מאחור את המשמעות של המלה יהודי. הרצל אמר שמה שהאנטישמים קוראים לו יהודי הוא למעשה מוישל, אותו טיפוס כפוף גו ואף, פחדן ושחצן, חסר נאמנות לדבר חוץ מאשר לכספו. מוישל הוא שם הגנאי של דוברי הגרמנית ליהודי. מוישל הוא אנטי-ציוני, הרצל אמר, לכן צריך לעזוב את אירופה ולעזוב אותו שם.
הרצל ביקר בארץ שבה עתידה לקום אלטנוילנד. הוא הגיע באונייה דרך נמל יפו. הוא לא אהב את יפו. הוא פגש בה עוני וסבל וחום. ברגע שהגיע הוא ביקש לצאת אותה. ברוחו הקימו יהודים חדשים, עברים, עיר בהירה וקרירה ומלאת ירק. עיר גנים. וינה שעל שפת הים התיכון.
הרצל אמר להרים ידיים. הרצל אמר לקפוץ על רגל אחת. הרצל אמר אם תרצו אין זו אגדה. כשהייתי ילד שיחקנו בהרצל אמר. המורה אמרה לנו לעשות כל מיני דברים, מי שעשה בלי שהרצל אמר נפסל. מי שלא עשה כשהרצל אמר נפסל גם כן. שיעור ראשון בציונות. הרצל אמר להשאיר את היהודים הישנים מאחור. הרצל אמר להיות חזקים ושריריים ולהקים צבא. הרצל אמר שהיהודים לא יכולים להתערבב עם עמים אחרים. הרצל אמר שהיהודים יביאו לאלטנוילנד ק?דמה ושגשוג  גם עבור הערבים. הרצל אמר שהיהודים במזרח התיכון יהוו עבור אירופה מחסום בפני הברבריות.

הרצליה היא הסופר-אגו של תל-אביב. הרצליה היא פרבר עשיר, עם אזור תעשייה עתיר היי-טק ומסעדות משובחות. זו עיר עם אופי חילוני-בורגני זה החוק שלפיו רצה הרצל, אביה של תל-אביב, שתחיה אלטנוילנד שלו. הרצליה קיימה כלפי תל-אביב טקס טוטמיסטי במהופך. בלבה של תל-אביב הרג תושב הרצליה את ראש הממשלה, מנהיגה של האומה העברית.
יפו היא האיד של תל-אביב. היא מוצאה של העיר, מוצא שתל-אביב היתה צריכה להתנתק ממנו בטקס פומבי ולהצהיר על עצמאותה, ואחר-כך לחזור ולכבוש אותו, לפרק אותו ולרסן אותו. איזה הוא גיבור הכובש את יצרו. ב-1909 התנתקו תושביה היהודים של יפו הערבית מעירם, והקימו את העיר העברית הראשונה. בשנת 1948 כבשו היהודים את יפו, גירשו את תושביה והרסו שכונות שלמות ממנה. הם החליפו את שמות הרחובות, תחילה למספרים ואחר-כך לשמות של רבנים מארצות מזרח אירופה. היהודי הושם (superimposed) על הערבי בשולי המרחב העברי. יפו סופחה לתל-אביב, שנקראת מאז תל-אביב-יפו.

הרצל חי באותו רחוב בווינה שגם פרויד חי בו בצעירותו.

 

אלטנוילנד מכחישה את הישן שעליו היא נבנתה. בתי-המלון שלה נבנו על בתי-הקברות של הערבים, האוניברסיטה שלה על כפר ערבי שתושביו גורשו. כשהייתי ילד הייתי יושב בחלון ורואה רועי צאן עוברים בשדה ממול. אחר-כך בנו בשדה ממול ורועי הצאן נעלמו. ככל שאלטנוילנד מתפשטת החוצה נעלם העבר. [הערבי הוא המוכחש של תל-אביב] . תל-אביב מדחיקה את הישן שעליו היא נבנתה. הרחוב שנתפש ברבים כמייצג המובהק של האופי התל-אביבי הוא רחוב שינקין. בשנות השלושים התיישבה ברחוב ובסביבתו קהילה של חסידי בעלז, קהילה של מוישלים שבאו מאירופה ועודם אנטי-ציונים. בעשר השנים האחרונות החסידים הולכים ונעלמים. גם את אלה שנותרו קשה לעיר לראות, קשה להכיר בנוכחותם. ברחוב אלנבי עומד בית-הכנסת של מושב-זקנים, בית-כנסת שנבנה לפי המסורת הארכיטקטונית האירופית הישנה. העירייה הכריזה עליו כעל מבנה מסוכן ומאז הכניסה אליו אסורה. ככל שאלטנוילנד מתפשטת פנימה נעלם העבר. [היהודי הוא המודחק של תל-אביב] . תל-אביב בנויה על חיים יהודיים שחולנו. בכל תל-אביב סמלים יהודיים שעוברתו. תל-אביב בנויה על חיים ערבים שנמחקו. מתחת לתל-אביב ובגבולותיה סמלים ערבים שעוברתו. העיר העברית הראשונה חודרת לכל מקום. רוחות רפאים מעל מגדל שלום, מעל מנשייה, מעל התחנה המרכזית. תל-אביב הביאה את בבל לפלשתינה. אני לא אוהב שום דבר ממה שאלטנוילנד אמורה לייצג. אני אנוס באהבה לעיר הזאת.