סמל סטטוס קוו

היטבת לצייר במילים את רפובליקת הבננות ובירתה ת"א.סיאוב.גזענות.פשיזם מעודכן.נהנתנות.ואם נדמה לך שמישהוא שם במדרשה שווה התייחסות.את טועה,האמנות שלהם שבעה.תוצאה של קפיטליזם נוסח אמריקה.מבחינתם שילכו כול אלה שלא חושבים כמוהם,דתיים,מזרחים,ערבים,עובדים זרים,ויניחו להם לחלק את העוגה או את תקציב התרבות השנתי בינהם, מצדיע לך אל תקחי את זה קשה,אנחנו בדרך להביס אותם ולהחזיר אותם לגודלם הטבעי,אנשים קטנים ולא משפיעים,מוטי סגרון www.absolutearts.com/motisag מזמין את כולם לראות את הסרט פישר קינג ,של גיליאן נוגע באנשים כמו גרבוז וחבר מרעיו.מומלץ למי שעדיין לא ראה

פורסם ב-09:35 ,22/06/2006

לו היו מקצרים "מאמר" זה בשני שליש, אולי (וזה אולי גדול) ניתן היה לחלץ מתוכו טענה מעניינת (גם אם כבר עלתה אינספור פעמים) לגבי הקשר בין מהפכנות ובורגנות, אמנות ואמצעים כלכליים.
אך ה"מאמר" הזה, שאינו אלא חיסול חשבונות אישיים של ילדה קטנה שכועסת על אבא ואמא, לא קוצר, והטענה ה(אולי) עניינית שבו נבלעה בבליל הבירבורים הכאילו חתרניים.
ה"מאמר" הזה אינו מכבד את הכותבת, ובוודאי שלא את מארב. חבל.

דווקא בתערוכה 'שרון' הוצגה עבודה על המדרשה - עם המורים הוותיקים ותלמידות שיצרו כדים - עבודה של יאיר גרבוז

גם אני אוהב לשוטט במארב, גם אני נהנה לקרוא מאמרים מעניינים שחושפים צדדים שונים ולא מסוקרים בתרבות, וגם אני מצטער למצוא בין המאמרים קטע שמתאים לערוץ הרכילות של NRG, או לחילופין לטוקבקים שלו.

הגיע הזמן שיפתחו את הפה על הדיקטטורה של חסרי הטעם, החקיינים המהוהים, במדרשה ובכלל בתל אביב, מהמדרשה עד למעיין,
כל הכבוד לך

ליונתן ולכל האשכנזים המדושנים, האם שאלת את עצמך פעם מדוע כתיבה תיאורטית מלומדת שחושפת מנגנוני כוח, פנאופטיקונים ואינטרפלציות מכונים - מאמר, בעוד טקסטים ישירים שמכנים את הכוח בשם (ואף ממקמים אותו בהקשר ספציפי) מכונים "מאמרים", או בלשונך אלימות ורכילות?
די לדיבור האמורפי והלא ממוקד. חשוב ואף רצוי לדבר בצורה ישירה ואמיצה על השיטה ועל "האימא" וה"אבא" של עולם האמנות המקומי, על "תסמונת הלבקנות הנרכשת שלו", כדברי שרה חינסקי.
ליאורה יישר כוח!

הכותבת רוצה שבית הספר יהיה מעורב חברתית, אבל כועסת שמכריחים תלמידים ללמוד חינוך כדי לקבל סבסוד בשכר הלימוד, היא שונאת את המורים המאובנים, אבל מסכימה שיש מורים נפלאים, מתעבת את גרבוז, אבל רוצה שילמד יותר מקורס אחד, ולא מבחינה בין פוליטיקה ופוליטיזציה. לזה אתה קורא דיבור ממוקד?
בכל בית ספר יש מורים טובים ומורים רעים, מכל בית ספר יוצאים בגרים טובים ובוגרים רעים, כל בתי הספר, ולא רק לאמנות, אינם מסוגלים לתמוך כלכלית בתלמידים. זו אשמת המדינה, לא המדרשה. חוץ מזה, סידור העבודה של גרבוז הוא עניין פרטי שלו ושל המעסיקים. באשר למיקום המדרשה בכפר סבא, ככל הידוע לי, בדומה לבצלאל בהר הצופים, גם המדרשה נגררה בעור שיניה למקום.
הבעיה ב"מאמר" הזה, שאתה מתעקש לקרוא לו מאמר, היא שצריך לקרוא אותו בין השורות. כל כך בין השורות, עד שניתן היה לוותר על רובו, דבר שהיה הופך אותו להרבה יותר אפקטיבי. במקום לכנות את הכוח בשם, כדבריך, היא מכסה אותו בבוץ. זה מה שכתבתי כבר בהתחלה, בתגובה קצרה ופשוטה שמשום מה אתה מוצא בה פנאופטיקונים ואינטרפלציות.
חוץ מזה, מצחיק שאתה מנגח את האשכנזים באמצעות כותרת של חוקרת פולניה למהדרין, אבל זה רק בקטנה...

הביקורת על המדרשה והתזות על האמנות כאסקפיסטית ובורגנית מדי נכונות מאוד, אבל שימו לב שבמארב אין מילה רעה על מקומות קפיטליסטים הרבה יותר כמו בצלאל, גופים מאובנים ושוחקי אופי תלמידיהם כמו מוסררה וגופים בורגניים הקשורים לוידאו ארט, שכולם קשורים למארב.
אני אישית אוהב את מארב והפרוייקט כולו ראוי, אבל המאמר הזה נגוע באיזה פס קטן של צביעות. מארב הוא מגזין אליטיסטי מאוד, מגזין שמופיע רק באינטרנט, בעיצוב פלאש מתנשא ובצורת קריאה אסתטית ואנינה אך בוודאי לא נוחה לאדם הפשוט. כל העיסוק הזה של תרבות דיגיטלית הוא עיסוק של בני עשירים - וזה למעשה מרכז המהות של העיתון. גם הקושי בניווט (כמעט אי אפשר למצוא את המאמרים של הפרוייקט היפה הזה. אולי כי אין לי פיירפוקס) נועד לשמור רק על קהל שבקי במחשבים. קרי בורגנות גבוהה. עיצוב זה הוא הדרה של אנשים עובדים וקהל מרמה סוציו אקונומית נמוכה.
אפשר אפילו לומר, שיחסית לסטודיו ולקו, מארב הוא כתב העת לאמנות האליטיסטי והקשה להגעה ביותר בתולדות ישראל. כך שמצחיק שדווקא מהם עולה קריאת מרד כזו.
עוד דבר שאני שונא הוא ההיתממות. ליאורה לופיאן, המציגה עצמה כאיזה נערת שוליים חבולה, עומדת בדיוק במרכז התרבות, ככתבת התרבות הראשית של מקומון "העיר" השייך לרשת שוקן. מה יותר בורגני, מפאיניקי ותל אביבי? אתם מוזמנים להציץ בעיתון היום, יש לה שם כתבה גדולה עם מאפיינים אוריינטליסטיים - כך נראה הטעם שלה גם מהמאמר הזה. בחורה ערביה צריכה לכתוב על הפנים שלה באותיות ערביות אקזוטיות. שפה שכמובן ליאורה לא דוברת בה, אבל האותיות מגניבות. גם מדונה אוהבת אותיות עבריות וחושבת עליהם אותו דבר.
בוא נאמר שלופיאן לא נמצאת בקרית שמונה או בבאר שבע (כמו חביבה פדיה) וכותבת משם. כל מה שנאמר על המדרשה (ובצדק) יכול היה להיאמר על מארב, וכפול שבע. חבורת המדרשה הרבה פחות "חבורה" ממה שסביב מארב, והיא הרבה יותר פלורליסטית ואשכנזית (אף שכאמור אינני בא להגן עליהם).
משעשע שהבורגנים הללו, אצולת השמאל האסקיפיסטי, מטיפים, ועוד מרגישים צ'ה גוורות.

וזו הסיבה שאנשים כל כך מתקשים בניסוח טענות הנגד שלהם. אי אפשר להקיף את כל עוולות העולם בטקסט אחד, ארוך ככל שיהיה.

ואף ניתן להוסיף כהנה וכהנה.

לאותו יונתן, אתה נשמע כמו המורה לספרות שלי שתמיד ביקש ועמד על כך שנקצר את המאמרים שלנו בשני שליש. המאמר הזה הוא נכון מדוייק וטוב שנאמר, כי באמת כבר הגיע הזמן.

זו באמת חוצפה - לדרוש ככה מהתלמידים לכתוב באופן ענייני ורהוט, בלי סלסולים, פטפוטים והערות אגב מאאממות באורך ימי ציקלג.

http://www.google.com/search?hl=en&hs=F4b&safe=off&client=firefox-a&rls=org.mozilla:en-US:official&sa=X&oi=spell&resnum=0&ct=result&cd=1&q=shirin+neshat&spell=1

תמיד היו קליקות לא משנה איך ליאורה כותבת את זה ,לשון אחרת, יש מנוולים גם באמנות,ונוכלים,ומתנשאים,הבעיה איננה המדרשה ,"השמאל" המזוייף עם הניסיון הנלעג שלו עם השכנים {פליסטינים}בשנות ה 90 התערוכות,הסימפוזיונים המזוייפים,דו קיום? בדיחה רעה,הם לא יותר מסתם גזענים נוסח הימין הקפיטליסטי בדרום ארה"ב והשמאל השבע והמסואב בניו יורק,נשבר ה... מכם לקרוא לילד בשמו.המדרשה כמודל מתהווה, או כבר התהווה, למפלצות גזעניות ,אמנות מועתקת ומושאלת אין כאן אמנות ישראלית,ולא היתה.אמנים נכסו לעצמם תרבות לא להם .די עם העמדות פנים והזיוף!!!!

פורסם ב-07:01 ,26/06/2006

brave smart girl !
i support you with all my heart
keep on with this spirit
i agree with every word. best of luck

מישהו מוכן להסביר לי למה כשרועי רוזן "מעניק לעצמו פטור אפולוגטי ומהודק" זה נחשב לאטימות ונרקיסיזם, וכשאנשי מארב כותבים על גלריות תל-אביביות בעיתון של עמוס שוקן ומנהלים דיאלוג עם עצמם פלוס שלושה וחצי אנשים, קוראים לזה מחוייבות חברתית?

יכולתי לומר לך כמה דברים,על "המעורבות" שלכם והכחש בחש שלכם,כתעמדי מאחורי שם כלשהוא,העלית חיוך על פרצופם של הרבה אנשים במארב,אין לי מושג מה הדעה של כולם, מהתגובות נראה שאתם חבורה של מנוולים,מתנשאים, צבועים,פחדנים,וגזענים,תרימו את הכפפה ותתבעו אותי .אני מופיע בשמי המלא לא מסתתר, המאבק בכם "והמעורבות"הגזענית,שלכם ואלה שדומים לכם,רק החלה,למה החלטתם לעסוק באמנות?אם החלטתם להיות מה שאתם .ראיית חשבון,בורסה,שם האנטרגות ברמה של האמנות מבית מדרשכם.קטע מבחיל!האלמוניות שלכם יש עוד חבר שלא שלחתם?סטונדים לעתיד גולשים כאן ולאור ההנהלות של המוסד שבו את מעורבת,אני מקווה שיחשבו פעמיים לפני שיצטרפו ל"בית מדרשכם"מארב משמש במה ליברלית אני אישית.ועוד חברים נהנים לקרוא על תערוכות ומשתתפים בדיונים מרתקים,ספק אם תרבות דיון חופשית ונאורה קיימת אצלכם.מעורבת?במה?

פורסם ב-17:59 ,26/06/2006

קליקת המדרשה מדקלמת ספרים של רסלינג, וקליקת מארב מדקלמת ספרים של הוצאת בבל (נעמי קליין ושות').
קליקת המדרשה לא תומכת כלכלית בסטודנטים, וקליקת מארב לא משלמת לכותבים.
קליקת המדרשה מנוהלת על ידי אינטרסנטים בעלי כוח, וקליקת מארב נתמכת על ידי אלעזר שטורם מאמנות לעם (צדיק גדול...).
קליקת המדרשה נרקיסיסטית, וקליקת מארב מנותקת מהמציאות.
יופי של אידיאלים!

זה לא שהקטע שלי הוא לסנגר על מעמקי הברנז'ה, אך בכל זאת: גליה יהב, נסיכת אמנות בורגנית, לדעתכם, דווקא אצרה את תערוכת היחיד של איל פריד, שהוא "קול ייחודי ורגיש לסביבתו", כפי שנכתב כאן.
נסיך מושמץ נוסף, יהושע סימון, תקף את כוחו של ההון בחברה ובתרבות, בתערוכה שאמנים רבים סירבו להשתתף בה.
מה עשתה גברת לופיאן בנידון?

ההתייחסות לגליה יהב באמת מוזרה וגם העובדה שאין אזכור לבצלאל, כאילו פחדנות לא מובנת שלקתה בה הכותבת (או העורכים שצנזרו...).
בימים אלה מוצגת במינשר תערוכה שאצרו יהושע סיימון וחבורת מעיין שכולה עוסקת בנושא הכתבה.
כשנכנסים, עומד מולך יאיר גרבוז שעיניו הוצאו מחוריהן - עבודת אמנות שגם היתה בוואלה כשכתבו על התערוכה (שאת האתר שלה אפשר למצוא בגוגל). זו תערוכה שהלכה ישירות נגד טייקון האמנות מספר אחד בישראל, דורון סבג. זו התערוכה המרכזית, ולמעשה היחידה, עם ביצים שהיתה פה ועסקה בהתנגדות לחברות כח האדם והקשר שלהם לאמנות.
מאוד מוזר שלופיאן תוקפת את גליה יהב, כמו שכתבה קודמתי, או תוקפת אדם שהדבר שהוא עושה כרגע זה לתקוף את השילוב של הון ואמנות, בעת שהוא עושה זאת, על כך שאינו תוקף את השילוב של הון ואמנות. זה כמו שאומר "ליאורה לופיאן היא בסדר, אבל חבל שהיא מתביישת לתקוף את המורים שלה".
מדוע התערוכה הזאת לא מוזכרת במאמר? האם המאמר נכתב לפני שידעת על התערוכה 'דורון' ולופיאן התעצלה לשנות אותו כשהמציאות סתרה את התזה שלה? על כל פנים, זה מחדל עריכתי, לא להציג נתון כזה ולהסתיר אותו מתחת לשולחן. אנשים שקוראים את המאמר, יכולים לחשוב שיש קשר כלשהו בין סיימון למדרשה. אין קשר כזה. הוא לא מלמד שם!!! עוד טעות!

פורסם ב-20:51 ,27/06/2006

זה ממש מרגש שגליה יהב מצאה מישהו שמצלם מזרחים משחקים כדורגל, היא גם מצאה פעם (לרגע) את שולה קשת, אבל למרבה הצער, "האחרים" הם תמיד רק הערות שוליים. מתי נראה תערוכת יחיד של קשת במדרשה? כנראה אחרי מותה. אז יעשו לה קטלוג גדול וימכרו את העבודות שלה באלפי דולארים (עיינו ערך מאירה שמש). לחבר יונתן ולשאר המעורבים זה לא ממש אכפת, הרבה יותר קל להתנשא על לופיאן מאשר לתקוף את גברת יהב.
התערוכה של סיימון ושל חברי מעיין מצויינת. אז מה? זה משנה במשהו את התזה הרצינית שלופיאן שטחה כאן באומץ?

שולה קשת. היא העתיד של האמנות בארץ

מוזר. כשחבורת פרסומאים תל-אביבים מנסה לנקות את המצפון ופותחת את סלונה, היא הופכת ליקירת האתר. כשחבורת אמנים תל-אביבים מתנגדת לעשיית אמנות פלקטית ומחורבנת, זו שמרנות.
חוץ מזה, אם התערוכה של סימון מצויינת, אז כן, זה משנה במשהו את ה"תזה", ולו רק ברמה העובדתית (מיום ליום נוספות עוד "עובדות" שלא נבדקו במאמר הזה).
כשאני חושב על זה, לופיאן באמת עשתה מעשה אמיץ - להשתלח ככה בלי לבדוק את העובדות. ישר כוח!

למשה, אני מסכים איתך מאוד. הרעיון הבסיסי במאמר - היחס בין אמנות לממסד - והדבר הרע שקורה למדרשה - הוא נכון. לאמנות הישראלית, שרובה מגיעה מבצלאל, אבני והמדרשה ומהמוזיאונים. יש באמת הבדל גדול בין טענות החופש למציאות הדכאנית. יש בעיה שלופיאן מתארת בכנות ובאומץ. ולמעשה, כל הגיליון. גם החומרים האישיים שלה יוצרים אהדה רבה.
אבל מצד שני, יש בעייתיות עובדתית במאמר. למשל, הרבה איזורים שחסרים במאמר מסיבות שלא הובהרו ומשנים את התמונה - למעשה הופכים את התמונה. על אחד מהם יש התנצלות למעלה. אני מניח, משה, שאתה אדם נחמד שאוהב אמנות, עם איזה אוברדראפט קטן, מנסה לשרוד את היום, כמו כולנו. תאר לך שיום אחד היה מתפרסם באתר "מארב" מאמר שמדבר על כך שהבנקים מרמים לקוחות. ובתוך המאמר היה רשום גם שמך כאחד הבנקים, לצד מזרחי, דיסקונט וטפחות!
איך היית מרגיש אז, משה? לך תגיד - אני לא בנק.

בהחלט משהו רקוב בממלכה, תמיד היה ולצערינו ימשיך. בכל זאת. שום דבר לא קורה במקרה. צריך לנסות להבין וזה אף פעם לא פשוט. האמנות הישראלית סובלת משתי תופעות שאצביע עליהם. ראשית אנשי הפוליטיקלי קורקט. דוגמא
לארי אברמסון: האיש שנון, פוליטקלאי משופשף ורהוט. ראו מי מציג בתערוכה המתוקשרת שלו במוזיאון ישראל: אף פלסטיני, אף מזרחי, אף אתיופי. במילים אחרות אברמסון מנקז אליו את הצורך של הממסד האמנותי להיות "בסדר" "רעיונית" ויחד עם זאת להמשיך ליצור מיינסטרים קנוני הומוגני על טהרת האשכנזיות. תופעה שנייה "ההתמקצעות": מרגע שהממסד האמנותי מאפשר למישהו ל"חרוג" מהמיינסטרים האיש הופך לכתובת הכמעט בלעדית על התחום. זה מה שייקרה לדעתי עם שולה קשת ויהושוע סימון.

אני מציע לדון מחדש בשיטת הרבעים שהוצעה בזמנו בפורום מארב. זו שיטה ששהגתה ד"ר ויקי שירן. מטרת השיטה כמו שאני מבינ/ה אותה היא להבטיח יצוג ולדאוג לרעננות הקולות.

הערה נוספת בעקבות מה שנכתב פה על מארב: זה די מפחיד שניתן כוח כה בידי אדם בודד (שוב, אפילו אם הוא הכי פוליטיקלי קורקט ואף למעלה מכך). לדעתי צריך למנות עורכים מתחלפים נוספים (שיתחלפו נגיד כל חודש) מקהילת האמנים.


ת

כל בתי הספר לאמנות חייבים לגייס מורים פלסיטינים ומזרחיים לאמנות. אין המדובר בגיוס של בודדים שיישמשו כעלה תאנה, אלא בגיוס מסיבי שייצור נוכחות משמעותית. כנ"ל לגבי אוצרים וכל אנשי מנגנון אחרים כולל מבקרי אמנות בעיתונים. ראו את הפריחה בקלנוע: דובר קוסשווילי הוא רק דוגמא אחת.

ראו גם הכתבה של גילרמן בהארץ, לוסקי מתלונןן על כך שאין לו קביעות. נשים לב למזרחים ופלסטינים: אין ניראות: הם לא יכולים להתלונן על כאלה דברים, ובטח ובטח שגילרמן ושפי לא יפרסמו דבריםם שכאלה אצל כלי השרת הללו. המקסימום שיגידוו על טענות שכאלה הם "שוב המזרחים/פלסטינים מתבכיינים (על כך שהם לא זוכים לנראות ולעבודה הממומנת מכספי כלל הציבור).

בניגוד למה שנכתב מעלי, התערוכה "של" לארי אברמסון במוזיאון ישראל כן כוללת עבודות של אמנים מזרחים, אך חשוב מכך: מדובר בתערוכה רפלקסיבית - "מיני ישראל" אמורה להיות דגם מיני של ישראל, וככזו, היא גם דגם של האמנות הישראלית. זו מראה פארודית שמבקשת לשקף ולחדד, בקטן, את מה שקורה בחוץ, בגדול. לו האמנים המשתתפים בתערוכה היו נבחרים על פי כללי הפוליטיקלי קורקט והאפלייה המתקנת, היו תוקפים אותה על שהיא מנסה להתקשט במזרחים וערבים כדי לייפות את המציאות.
בקשר לשולה קשת: זו לא דוגמא טובה. מדובר באמנית חשובה ומרתקת, אך לא מאד וותיקה. ולמעט שניים-שלושה מקרים, אני לא מכיר אמן מקומי, אשכנזי או מזרחי, שזוכה לרטרוספקטיבה ומוכר עבודות בסכומי עתק בגיל צעיר. בפעמים רבות דווקא אלו שמצליחים להתברג היטב בגיל צעיר, הם אמנים לא כל כך מעניינים ללא קשר לזהותם העדתית, המגדרית או הפוליטית.

ליונתן ולכול אלה שיש להם את החוצפה לקטלג,לתייג,מי שמכם? קומיסרים ?מי אתם בכלל.תפסיקו לנכס לחלק מהאמנים דוגמת לארי אברמסון,אמנות גבוהה ולשאר אמנות לא מספיק גבוהה.הרבה מהאמנים "שנחשבים"הם בגלריות ובמוזיאונים ,מסיבה אחת ויחידה כ ס ף.בעלי גלריות ואספנים רוצים לשמור על ערך האוסף שברשותם,ומשום כך ורק משום כך מציגים שוב ושוב,את אותם אמנים,לא אזכיר את שמם.בעלי גלריות ואספנים,כמו בעל עסק אחר שומרים על השקעתם,כול הברברת ,אפליה מתקנת, ושאר דיבורים,לא לעניין.לכול בעלי העניין,{כ ס ף} תמשיכו להתפתל ,עם הסברים לא לעניין שמעתם שיש מדינות אחרות מלבד הגטו הזה,שנקרה ישראל די!!!!!

פורסם ב-12:53 ,28/06/2006

מוטי, מישהו אמר משהו רע על האמנות שלך? לא. אז מה אתה קופץ? מישהו שייך למישהו אמנות גבוהה ולאחרים לא? ומה פתאום מפא"י? אני בחיים לא הצבעתי בשבילם.
אולי כדאי שתקרא בקצת יותר ריכוז את מה שכתבו כאן לפני שאתה עונה, מוטי. יכול להיות שאתה טועה, גם אם יש חמישה סימני קריאה בסוף כל תגובה שלך.
אתה, שרוצה לדבר בשם כל המקופחים, מזכיר לי עם העצבים שלך דווקא את הדודה שלי, לובא, שבאה אתה יודע מאיפה.

אני לא דובר של אף אחד ,אינני אוהב התנשאות.תיוג.מספור.וכ"ו מוכרחים להפסיק עם זה.מנוולים יש בכול מקום,אפילו בפינלנד,קיץ נעים תהיה אשר תהיה את,הוא,שלום ולהתראות בשמחות.

פורסם ב-16:54 ,28/06/2006

בכל מוסד יש 5 אחוזים של אנשים שכבר מההתחלה שוחים בתוך המערכת. כאלו שמבינים את העיניין מהר מאוד ורוצים לנצל את זמן שהותם כדי ללמוד ולהתפתח, מבינים את חוסר יכולתה של המערכת להיות מושלמת. ישנם עוד 90 אחוזים שבאים להעביר את הזמןוהם אינם שבאי רצון מהמערכת ובפיהם תלונות רבות על התנהלותה. עתידם למצוא מקצוע אחר.
ישנם עוד 5 אחוזים אך מן הצד השני של המתרס שמהר מאוד שוחים במים העמוקים אך מטרתם אחרת. הם אינם מעונינים ללמוד אלא להביא להרס. רצונם להשיג את כוחם דרך השטנה. ליאורה היא אחת מהם, אין באמצעותה ללמד דבר מה חדש, אין בידיה ליצור. האמנות אינה בשבילה, וכל שנותר לה הוא - לבקר. רק דרך הביקורת היא משיבה את כוחה שאבד (באותה שנה שאבדה לה). בניגוד ל-5 האחוזים הראשונים שרוצים להביא לשינוי מתוך המערכת ליצור שיח חדש ובקורת באמצעות שפת האמנות, שפה שלליאורה אין אין הכלים לדברה. כל שנותר לה הוא לפטפט על המקום הבילתי מושג. ליאורה, אם את רוצה לעשות - תעשי, ותפסיקי לפטפט. כך גם לכל יתר 90 האחוזים שמעודדים אותה.

http://raster.art.pl/gallery/artists/libera/libera.htm

zbigniew libera

קדימה ליאורה לכי לעשות אמנות אנרכיסטית-פוליטית תלחמי בכל הרוע שמסביבנו!!!

קדימה ליאורה לכי לעשות אמנות פוליטית-אנרכיסטית שתשנה את העולם!!! אבל המאמר הזה רווי בעיוורון שחבל לבזבז אנרגיות לדקדק אותם.

"בכל מוסד יש 5 אחוזים של אנשים שכבר מההתחלה שוחים בתוך המערכת. כאלו שמבינים את העיניין מהר מאוד ורוצים לנצל את זמן שהותם כדי ללמוד ולהתפתח, מבינים את חוסר יכולתה של המערכת להיות מושלמת. ישנם עוד 90 אחוזים שבאים להעביר את הזמןוהם אינם שבאי רצון מהמערכת ובפיהם תלונות רבות על התנהלותה. עתידם למצוא מקצוע אחר."
קל לפתור את המערכת מאחריות ולהטיל אותה חזרה אל הרוב הכנוע של הסטודנטים. עולם האמנות שמורי וסטודנטי המדרשה רואים עצמם חלק, אמור לעודד מעורבות של הפרט, לאו דווקא זה בעל הכוח והוותק בעיצוב תפיסות, לרבות איך בית ספר לאמנות צריך להראות ואיך אנשיו צריכים להתנהל. במקום זה אני רואה תלמידים מהמדרשה שרק דואגים לפרסטיג'ה של המוסד שעומד מאחוריהם. נכון, לא כל מה שליאורה אמרה מדוייק במאה אחוז, אבל העובדות בשטח מראות שלא הכל ירוק במרחבי שדות תפוחי האדמה של בית ברל.
המדרשה קוראת לעצמה מרכז לעשייה ושיחה על אמנות, אבל בפעול בביקורות יום חמישי מדברים רק אותם 4 מורים שאומרים תמיד את אותו הדבר.
הנושא השנתי, אוטוביוגרפיה, נתן הצדקה ממסדית לנרקסיסיזם החבוי (והלא חבוי במקרה של מורים רבים כמו שמואלי, רועי רוזן, דורון רבינא ועוד) ואפשר במשך שנה שלמה לטחון עוד התעסקות בנפשו המורכבת, מלאת הרבדים, הכה מרתקת, ומפוצצת בחיים על חשבון ההורים ומלגות סיוע לאמן צעיר.
רבותי תלמידי המדרשה: אתם משעממים אותי, חבל שאתם לא פרשתם כמוהה.
המדרשה לשיבוט אמנים ומורים לאמנות.

בעוד שבוע: המדרשה תשס"ו - תערוכת בוגרים

אבל אולי כדאי שמישהו מהאתר יגיד את זה

תגובות הנגד, הספורות, יש לציין, למאמר כל כך נפלא מעידות על קוראים טעוני חשבונות וצרי אופק, שכנראה גם רשומים לבית-ברל וחבל להם שמעמדו נפגע.
המאמר ארוך לא כי הוא ברברני, אלא כי הוא מביא דוגמאות רבות לאשש את טענותיו. הוא לא נקודתי וילדותי בכלל, אלא
פורס את הנושא של זהות ואמנות ישראלית לדיון רחב ורלוונטי.
חבל שבין המגיבים יש כמה חמומים שלא מתייחסים אל התכנים שבו בצורה עיניינית, אלא בזלזול חסר בסיס.

מארב - יופי של מאמר. אמיץ וחשוב.

אוי, אתם פטטיים.
10, אתה מנסה להציג פרדוכסים, אבל לא הולך לך. כן, זה אפשרי שמורים גם יהיו טובים וגם יהיו קהיי-חושים.
ולא, היא לא אמרה שהיא רוצה שגרבוז ילמד יותר מקורס אחד. ולא, מוסד שאינו מעורב חברתית לא יהפוך לכזה אם יפתה את לומדיו להפוך למורים על-ידי תשלום (הפחתת שכ"ל). מורים הם אנשים בעלי חזון, ולא כאלה שנגררו למקצוע כדי לחסוך כסף.

11,על איזו צביעות אתה מדבר? להיות אליטיסטי שמתייחס לפשוטי העם זו צביעות? להיות עשיר שמתחשב בעניים זו צביעות? מה הבעיה עם זה שליאורה כתבת בעיתון? (איזו בורגנות! שומו שמיים!) היא חייבת להיות קבצנית מרחובות ירושלים או פליטה מג'בליה כדי להתייחס לבעיות שלהם? על זה בדיוק היא מדברת: שגם אם אתה לא כזה, תרים את הראש ותביט סביב.

כנ"ל לגבי "מארב". מה שעושה את מארב אליטיסטי (לדבריך) הוא התכנים שהוא מביא. הוא לא חוסם גישה עבור אף אחד, אבל תראה לי ילד רעב וחסר-השכלה שיתחשק לו לקרוא מארב. זה לא אומר שאסור לו למארב להתעסק בבעיותיו של אותו ילד רעב. הקטגוריזציה שאתה עושה (שכל אחד יתעסק בבעיות שלו, ומי שלא תקוע בחרא, אסור לו להתעסק בחרא) ממש מגוכחות ומעידות כי גם אתה קהה-חושים.
בנוסף, לומר שאינטרנט מונע גישה ממחוסרי יכולת זה ממש פאסה. היום לכל אחד יש אינטרנט, בכל בית ספר ישנם מחשבים, ומי שאין לו, תאמין לי שלא היה קונה את המאמר הזה גם אם הוא היה נמכר בקיוסק השכונתי (או שמא אתה רוצה שליאורה תפיץ עלונים שלו בחינם בתחנות דלק, לכל אחד שיודע מזו אמנות ואיפה נמצאת המדרשה, שזה ממש לא הרבה אנשים). אני כמו רבים אחרים לא הייתי נתקלת במאמר כזה לולא האינטרנט, כי לא יוצא לי לנבור בבית אריאלה או בספריות ארכאיות אחרות, וגם לא לעשות מנוי לסטודיו. אינני מבינה מה אליטיסטי בעיתון אינטרנטי. דוקא עיתון זה נותן במה לכולם, מגיע לכולם, ומביא מאמרים שטובים בזכות התוכן, ולא בזכות הקידומת "ד"ר " לפני כותרתו.אני בניגוד לטענתך לא מבינה כלום במחשבים, ובכל זאת הגעתי אל המאמר.
אתה ממשיך עם תוויות אידיוטיות- "ליאורה בטח לא גרה בקריית שמונה"
ו"מה היא מטיפה אם היא אשכנזיה"
בקיצור, ההתלהמות שלך מתאימה לחשכת ימי הביניים. נסה שוב ל ה ק שיב, להקשיב!!! למה שהיא אמרה, ואח"כ להרים את הראש ולהקשיב גם למי שמסביבך.

אני מסכים איתך לחלוטין. אלא שהטענה שלי פועלת לפי שיטתה של ליאורה לופיאן. לפי הקטגוריות שלה, גם מארב בורגני. ויתר על כן - היא עצמה.
היא מסתמכת הרבה מאוד על טיעונים חיצוניים: "בית-הספר, שמגדל המים שבמרכזו משווה לו חזות קיבוצניקית (זכר לימים שבהם היה הקיבוץ כור מחצבתם של הטובים שבבנינו יפי הבלורית והתואר, מפלגת השלטון היתה בלתי מעורערת, והטבות מפליגות הוענקו לאנשי שלומנו במסווה של סוציאליזם)(...) אלה המבקשים ללמוד אמנות בלבד ייתבעו לשלם שכר לימוד של 18,000 שקל". סתם פסקה מתחילת הכתבה.

שיהיה ברור, אני לא רואה בעיה לכתוב ב"העיר" או כמובן ב"מארב" ואני אוהב את "מארב". אבל זה פשוט מצחיק (או ילדותי)לכתוב ב"מארב" ולהגיד שגופים אחרים אליטיסטיים. זה כמו שבן עשירים עם חולצה של צ'ה יירד על מישהו עם חולצה של איירון מיידן ויאמר שהוא יאפי. כמו כן, להזכיר את המדרשה ולא לומר מילה על בצלאל, זה תמוה. כשתערוכות סוף השנה השנה הם הדגמה לקפיטליזם ולכוחנות של בצלאל (לרע ולטוב). (ואגב, עיסוק של אמנות בילדים עניים הוא פעמים רבות נצלני. כך שזה לא גליק גדול, וטוב שמארב לא עושה זאת).

ליאורה בייבי , טוב לראות שהעצבנות מנותבת למקומות טובים , אני כבר שבוע וחצי בלימודים , ועיניי רואות יותר ממה שהם צריכות , כול השטויות , עם ביקורות סמויות או מחמאות סמויות שמחולקות במקום לערוך שיחה נומלית , בקשר לגרבוז , אין ספק שהוא עשה באלאגן של מילים לאנשים בראש ( לפעמים זה נוח לאנשים לשבת ולשמוע על אמנות במקום לנסות לייצר אחת כזאתי )...אין ספק שהרבה דברים שכתבת מורגשים ע"י רבים מהסטודנטים במדרשה , החוסר עניין שלי במוסד , הערכה אליו ולדברים שהמוסד דרש ממני ( להיות בקורתי ) חוזרים כמו בומרנג כאשר אתה נתקל בביצה השבועית , ועוד להיות חלק ממנה , ואכן להאמין שיש מורים נפלאים במדרשה ( אומנם לא אנשי מילה אבל בשום פנים ואופן לא טכניים ...אמנים בליבם .שיהיה לך שנה טובה מהממת ...אני מציג עוד חודש ציורים בגלרייה הגדולה ...אם בזין שלך את מוזמנת לבוא ...עידו מרקוס.

פורסם ב-17:14 ,07/11/2006

אני נוטה להסכים עם כל מה שכתוב כאן כמעט. המוסדות הם אטומים, כל מוסדות החינוך בארץ הם כאלה, מגן הילדים עד לאקדמיה. ההתייחסות של האמנים בדרך כלל היא פופוליסטית, יש לאמנים רצון ופחד גדול שלא ייחשבו "עכשוויים, רעננים, צעירים ובועטים" למרות שאין להם במב לבעוט כי הם בסופו של דבר משחקים את המשחק שאת החוקים שלו קובעים בגדול בעלי ההון ותחתם כל אנשים התרבות השבעים, שמקדמים את שמם ע"ח תלמידיהם, ומייצרים עוד ועוד "כוכבים" כדי להספיר את התפוקה הנדרשת. למדתי בבצלאל ובפירוש זהו מפעל ולא בית ספר. כל המרצים שם בתחרות מי יותר מוערך מהשני. עושים לך טובה שמלמדים אותך משהו תכלס. למשל ההיתי בחילופים בקופר בניו-יורק, ושם בסדנאות הפיסול ישנו אסיסטנט לכל מחלקה (עץ, ברזל, יציקות וכו'), והאסיסטנטים הללו נמצאים שם מבוקר עד ערב במטרה אחת: לעזור לך! כלומר יש תחושה אמיתית שאתה בתור סטודנט הכי חשוב ושהמערכת נועדה לשמש אותך, לא כך בבצלאל שאתה מרגיש כמו איזה ילד בתוך גנון גדול של תחרות מי הילד הכי מוצלח בגן, ואנשי המקצוע שם (ברובם) עושים לך טובה עד שאתה מקבל התייחסות מהם. ובכלל אם אתה ממחלקה אחרת אז אוהו איזה תהליך ארוך של נידנודים כדי לקבל תשובות קונקרטיות ופשוטות. דוגמא נוספת היא שבקופר ישנו משרד לשרותם של הסטודנטים ובו שני מדפים מלאים בקלסרים עם הצעות עבודה בתוכם לכל מיני סוגים (אסיסטנטים, עובדי מוזאונים, כל מיני), כך שאתה יכול לשבת שם ולמצוא פרנסה, כאן אתה גומר תואר וצריך לחפש את עצמך, כולם מתגוששים פה בביצה קטנה, ואתה בתחושה שאם אתה לא בתוך החוג הקטן אז מה תעשה? תלך לחפש הדרכות לילדים בחוג יצירה? לא קיבלתי מאיש אחד במוסד הזה הכוונה רצינית למקורות פרנסה, אפילו לא התייחסות עניינית או הדרכה לגבי אפשרויות לתעסוקה ולהמשך החיים בחוץ, אפילו לא מידע לגבי קרנות ומלגות, הכל בגדר "חסוי" או מה? כבר שלוש שנים מאז סיימתי לימודיי ואני בתחושה שכל המערכת הזאת שומרת את המידע הזה בסודיות, מנסים לשכנע אותך שוב ושוב לעשות תואר שני כנראה שזו הסיבה לכך, רוצים שתתייאש ותבוא שוב לידיים שלהם כמו ילד שחוזר להורים אחרי שהוא לא מצא את דרכו בחוץ. עכשיו נשאלת השלה למה לימודי המשך? הרי לא רוצה להיות חלק מאותה מערכת, הם לא הקנו לי ידע טכני ממשי באמצעותו אוכל למצוא פרנסה, והרי בסופו של דבר זוהי תכליתם של הלימודים, לא? אז בלימודי תואר שני מבטיחים לך להחשף בפני אוצרים ואספנים ובעלי ממון, כלומר הנקודה שלי היא שתכלס המוסדות לא מתייחסים אלייך כאל בן אדם, אין התייחסות אישית, אתה רק עוד אחד שמעביר את הכדור. ועוד דבר על יהושוע סימון וחבריו, אינני מכיר אותם באופן אישי, פעמיים אולי יצא לי להתקל בזוהר חיוכו של סימון, ומשהו אמר לי פנימה שאם היה נתקל בחצי מהקשיים האמיתיים של החיים של רובנו, ודאי שחצי חיוך היה נופל מפניו, אולי אני טועה, אבל כנראה שיש לו הרבה זמן להסתובב בתוך ג'קט ולעסוק בתיווכים בתוך עולם תרבותי מצומצם, וכידוע לכולם שזמן הוא הדבר הכי יקר בחיים, אז שיתחילו אותם מרוצים מעצמם לראות את פניהם המרירים והכעוסים של אלה שלא חושבים כמוהם, ויתייחסו לזה ברצינות ולא ינסו להמתיק את מרירותם באיזה ממתק כמו הבטחה. תתחילו לחשוב למה באמת הם כל כך מרירים?

המכללה לאמנות היחידה בארץ שנותנת חופש טוטאלי לסטודנטים והכי חשוב היא בת"א!!

מתעסקת באמנות עם מדיה חדשה.

והם צדקו מה שאמרו פעם. האופי של המקום אף פעם לא היה נכון. המון עילגות, תחמנות, חוסר כבוד לסטודנט שמשלם המון ומקבל מעט,
גרבוז שכבר סרח מזמן, 40 שנה שהוא לא יודע ללמד ומינו אותו לפקיד השומא של המדרשה לאוננות, מנהל דמגוג, חסר מיקוד, בדחן שכונתי ופוליטיקאי שהיה מאז ומתמיד כוחני, אלים, חסר גבולות, מניפולטור, וחסר טעם.
פעם אמרו שאחרי רפי לביא לא תהיה מדרשה,
אמרו וצדקו.
גם המאמר האמיץ הזה צודק מאוד, אבל חלקו כתוב לא טוב, לחוץ, פגיע, לא מדוייק, לא בהיר מספיק, ועמום דיו בכדי לאפשר לעוד רבבות ללמוד במקום סתמי שלא ייתן להם כלום בחיים.