יש לנו פורום! לקהילת האמנות בישראל יש מקום לדון, לשוחח, לבכות ולהראות זה לזה דברים מעניינים. דיון מעניין כבר התעורר באשכול "האחות המכוערת", שעוסק במיומנויות הנדרשות אולי ממבקרי האמנות ובמיומנויות שהם מפגינים הלכה למעשה ("פעמים רבות", אמרה ההודעה הפותחת, "נדמה שהכותבים, ששולטים שליטה מלאה במניירת הכתיבה האוורירית ובמלים המאונגלזות, לא ישבו מעולם מול בד/נייר/מסך"). דיון אחר התחיל מכתבתו של גלנדון, "לאיפה שלא תלך, מישהו רוצה לחנוך אותך". רבים וטובים מגיבים לתיזה שלו: לא צריך בתי-ספר לאמנות. תגיבו גם אתם.
פרנצ'סקה כץ עדיין מטיילת בין קבוצות אנרכיסטיות וקהילות אוטונומיות באמריקה הלטינית, ושולחת לנו דיווחים קצרים אבל מרחיבי אופקים: באזורים שהשלטון לא דואג בהם לאזרחים פורחת עכשיו עשייה תרבותית עצמאית של מוזיקה, תיאטרון ופסטיבלים, ולצדה גם מחאה פוליטית מקורית ואמיצה. אצלנו, בארץ שגם השלטון בה מסיר כל אחריות לחיי אזרחיה, צריכת תרבות ואמנות היא מותרות, רק לעשירים יש יכולת ללמוד, וזכות קיום יש רק למניבי רווחים (וליועצים משפטיים שמסירים יצירות אמנות, +). אנחנו צריכים לבנות יותר קבוצות שיוצרות בצורה קולקטיבית ועצמאית, לקיים קהילות שתומכות בהן ולהבין ששיטות ומבנים ישנים - כמו בתי-ספר לאמנות, מוזיאונים ואמנים-כוכבים - חייבים להשתנות. ובא לציון גואל.
