ללא כותרת, תל-אביב, 2005, תצלום צבע דיגיטלי, הדפסת פרוצס; משה גאלמין, בן-יהודה 195, תל-אביב, 2005, תצלום צבע דיגיטלי, הדפסת פרוצס
בשני תצלומים מציג לפנינו דוד עדיקא נוף אוריינטלי מבוים. באחד נטועה דמותו של גבר, ובאחר מוצג הנוף הריק, כמו כדי להדגיש את התפאורה המלאכותית: עץ התמר, סמלו של המדבר, הפך לענף מינימליסטי, מבוית ומהוקצע; השמים הכחולים מדי מעוטרים בעננים לבנים ציוריים; האופק המדברי הצהוב והריק מגולם באמצעות גדר ארעית עשויה רפיה דקה.
עדיקא מחקה את האסתטיקה המלוטשת שמייצר עולם הפרסום באמצעות הגזמת התמונה הנופית והדגשת האלמנטים הבונים דימויים של זוהר. עדיקא בונה, במרחב המזרחי הממשי, שיקוף מוקטן ומלאכותי של המזרח האוריינטליסטי, כפי שזה מדומיין במערב. הגבר הכהה משחק בתפאורה מוגזמת זו את דמותו הסטריאוטיפית, רבת האון. העבודה היא קולאז' של ציטוטים שחוקים שנתלשו מעולם הזוהר המערבי והודבקו בגסות על "המקור".
