הלכות שכנים ג'

הודעה לעיתונות:
המרכז הישראלי לאמנות דיגיטאלית גאה להציג: הפרק האחרון בטרילוגיה "הלכות שכנים".
פתיחה: מוצ"ש 16.4.05 בשעה 20:00, ירמיהו 16, חולון.
משך התערוכה: 16.4.05-16.7.05
מופע פתיחה: 20:00, המיצג "כפריות גלובאלית" של רומי אחיטוב, "דוגמנית שיווק מקצועית (Do-umi) אשר יובאה ישירות מסוכנות Do-umi יוקרתית בסיאול (דרום קוריאה), תקבל את פני הבאים לפתיחה החגיגית, באדיבות היא תספק שיקוי של שיווק משובח לכל לקוח מעוניין...."

אמנים משתתפים: ליאונלו בוראן וקיארה גרנדסו (איטליה), גרג סמית' (צרפת), נירה פרג (ישראל), בראט ישיק (טורקיה), נורית שרת (ישראל), דרגאן אספנשיד ואלבר פרייד (גרמניה), אסרה ארסן (טורקיה), מולאינדסטריה (איטליה), ווילפרד אגריקולה דה קולון (גרמניה).
במסגרת התערוכה יוצג הפרויקט "על העיוורון" אותו אוצרת דנה גילרמן, אמנים משתתפים: יעל ברתנא, איתן הלר, אבי מוגרבי, רותי סלע ומעיין אמיר, ענן צוקרמן, חן שיינברג, קטי דור שיינברג, דורון סולומונס, זיו קורן, איתי אנגל.

"הלכות שכנים פרק ג'" הוא הפרק החותם את הסדרה בעקבות שני הפרקים שקדמו לו, הפרק הראשון "הלכות שכנים חלק א'" התקיים בדצמבר 2003 והוקדש לבחינת האופן בו משפיעים השינויים החברתיים, התרבותיים והטכנולוגיים של ימינו על האמנות ועל האמנים. הפרק השני שמתוך הסדרה "הלכות שכנים חלק ב'", נפתח באפריל 2004  והתמקד במדיה, אקטיביזם ואמנות ובחן טקטיקות ואסטרטגיות מתחומי ידע אחרים אשר אומצו על ידי אמנים.
הפרק הנוכחי "הלכות שכנים פרק ג'" מנסה להתחקות אחר ההשתנות התרבותית הנובעת מהפעפוע הבין תרבותי והאופן בו מושפעת היצירה האמנותית. אמנים יחידים, קבוצות אמנים, אדריכלים, אנשי מדיה, מתייחסים בתערוכה לנקודות החיכוך, שמייצרות מערכות גלובאליות כמאפיין המרכזי של זמננו.
 האינטרנט מוצע כמודל פוזיטיבי של גלובליזציה, מודל בו מדינות לאום, חברות ענק, ארגונים פוליטיים, ארגונים חברתיים, הם שווי ערך. מודל המציג רשת מבוזרת שאין לה מרכז שליטה ואכיפה, רשת שאינה מסוגלת לפקח על זרם המידע ואינה מסוגלת לפקח על מספר אזרחיה, רשת המדמה מבנה על פוליטי בעל כושר שליטה חלש, חשוף להפרעות, להתפרעות ומרד אך כזה שאינו מתמוטט בשל כך.
האמנים המציגים בתערוכה הוזמנו לצייר תרחיש לחיים בתוך עולם האפשרויות של התרבות הגלובאלית. באמצעות התערוכה נעשה ניסיון לבחון כיצד מגובש חזון של עולם כזה על ידי אמנים ומה הן ההשפעות של עולם כזה על שדה האמנות.

טקסט מהאוצרים

גלית אילת, אייל דנון

התערוכה השלישית בטרילוגיה "הלכות שכנים" מסכמת את הפרויקט דרכו ביקשנו לקדם שתי מטרות. הראשונה היא ניסיון הקמתה של רשת תרבותית אזורית אשר תשמש פלטפורמה לאמנים ולמרכזי אמנות באזור המזרח הקרוב, אגן הים התיכון ובמעגלים נרחבים יותר מזרח אירופה לשעבר והבלקן. הדיאלוג מטרתו להתגבר על מגבלות התקשורת הקיימות אשר מוכתבות ע"י תנאים פוליטיים ולאומיים. המטרה השנייה היא להאיץ את הדיון במידת השפעתן של טכנולוגיות חדשות על החברה והאמנות, זאת מתוך נקודת מבטה של חברה אשר נמצאת במצב "הצפה" ו"ספיגה" אינטנסיבית של טכנולוגיות חדשות ועם זאת נמצאת במצב של הסתגרות תרבותית כלפי הסביבה הגיאוגרפית בה היא שוכנת.
על מנת לקדם מטרות אלו הצגנו, בפרק הראשון, אמנות ואמנים אשר פועלים מהשוליים ללא זיקה או תלות במרכזי הכוח של ה"מערב". בפרק השני הצגנו עבודות העוסקות בטקטיקות ובאסטרטגיות בהם משתמשים אמנים, קואופרטיבים וקבוצות חוץ ממשלתיות אשר אימצו טקטיקות משדות אחרים כמו המסחר, הפוליטיקה הצבא והטרור.
הפרק השלישי של 'הלכות שכנים' מנסה להתחקות אחר ההשתנות התרבותית והפיעפוע הבין תרבותי שמקורם בתופעת הגלובליזציה והאופן בו מושפעת היצירה האמנותית מכך.
ב-1962 קבע העתידן הקנדי, מרשל מקלוהן, כי השימוש באלקטרוניקה הופך את האנושות לכפר עולמי אחד. התפתחותן של רשתות האינטרנט, הטלויזיה והלוויין, החישו את התהליך ודייריו של הכפר העולמי חשופים היום יותר מבעבר להשפעות הכלכליות, הפוליטיות והתרבותיות של הגלובליזציה. אלו משפיעים על יותר ויותר אוכלוסיות בעולם כולו, משנים את התפישה של מושג המקום, והופכים את המקומי לאוניברסלי. מקום, אזור גיאוגרפי במובן הישן של המילה כבר לא מתקיים יותר. במקומו אנו עדים למיקומים גיאוגרפים בהם מתרחשות תופעות גלובאליות.
החלשת תרבויות מקומיות ויצירת תרבות אחידה, שטוחה, שמתעצבת תחת השפעתה הדומיננטית של התרבות המערבית (אמריקניזציה) הם הבסיס לטיעון המרכזי נגד תופעת הגלובליזציה. אין ספק כי יש הרבה מן המשותף בין התרבות הצעירה הבריטית ליפנית כיום, תופעה שלא יכלה להתרחש לפני מאה שנה, אך העובדה כי אנשים רבים נחשפים לתרבויות דומיננטיות, לא מביאה בהכרח לגוויעתן של תרבויות מקומיות, אלא להשתנות ולהתאמה. כך נולדים תוצרים תרבותיים חדשים, מוטציות רב תרבותיות, לאומיות, תאגידיות, אשר באות לידי ביטוי בעיקר במרחב האורבני של הגיאוגרפיה החדשה.
את המציאות הזו, המתעצבת היום, מציגים האמנים המשתתפים בתערוכה תוך שהם מציעים דרכי התמודדות וביקורת אשר מגדירות את תפקיד האמן והאמנות ביחס לתהליכים אלו.
מאפייני הגלובליזציה, הגירה, תיירות, זרימה של מידע, טכנולוגיה, סטנדרטיזציה, פיזור מוקדי השפעה ועוד, כל אלו נוכחים בעבודות לא רק כנושאים להתבוננות ולבחינה אלא גם כטקטיקות של פעולה. אמנים רבים מאמצים את הכלים של הכלכלה והפוליטיקה, המסחר והשוק הגלובליים על מנת להיות מסוגלים לפעול במציאות התרבותית החדשה. מציאות שמכתיבה התמודדות מקבילה בזירה המקומית והגלובלית. הצורך להיות בו זמנית מחובר למוקדי הכוח הבינלאומיים, ובמקביל לייצר אמנות אשר רלבנטית לאזור הגיאוגרפי המקורי, הופך להיות מאפיין מרכזי של האמן בעידן הגלובאלי. האמן מאמץ לעצמו תפקיד של מתווך בין תרבויות, מי שמייצר בעצמו את החיכוך בין המקומי לגלובאלי, מי שמאפשר את היצירה של המוטציות התרבותיות החדשות, מי שמסב את תשומת הלב אליהן ובכך הופך את עצמו ואת יצירתו לערוץ תקשורת נוסף, מקביל, לערוצים הקיימים של זרימת המידע.

01. על העיוורון

אוצרת : דנה גילרמן
הפרויקט "על העיוורון" עוסק בהתנחלויות מנקודת מבטם של האמנים, כמו גם של האוצרת, אשר חיים במרכז ולומדים על מה שקורה 'שם' בעיקר דרך התיווך של המדיה.
האינתפיאדה הראשונה והשניה הניבו הרבה עבודות פוליטיות. מרביתן, אם לא כולן, עסקו במצב הפוליטי על ידי התייחסות לפלשטיני, 'האחר' או על ידי עיסוק בכיבוש ובעם הכובש. מעטות מהן, אם בכלל, עסקו במתנחלים ובהתנחלויות. זו נותרה נקודת עיוורון בסצנה האמנותית.
העבודות צולמו בשטחי הגדה המערבית ועזה, על-ידי אמנים שנסעו למקום בלתי מוכר, ומאיים במידה רבה. הם נתקלו בתגובות עוינות של אנשים מפוחדים שרואים ביהודים מבחוץ אויבים. בכל אחת מהעבודות ניתן לחוש את החשש מהמפגש עם המקום. כל עבודה היא תוצאה של דרך התמודדות שונה. חלק מהאמנים העדיפו להפוך את הסצנה המצולמת לפריים ניטראלי שקשה להבין היכן צולם, אחרים החליטו להתעמת עם החשש, להתגרות בבני המקום, כמעט עד לחילופי מהלומות. בעבודות מסוימות ניתן לחוש את הסלידה של האמן מהמקום ואחרות משתהות ומנסות לבחון את האסתטיקה.

 1-א'.

"נווה דקלים" חן שיינברג וקטי דור שיינברג
הסרט, שצולם בנוה דקלים בחבל עזה, מזמן שיחה על כלבים וכולל מפגשים אקראיים עם דמויות במרכז המסחרי. הסרט נעשה במתכונת של כתבה חדשותית אך בו בעת מחבל בה. על ידי טשטוש הגבול בין עיקר לתפל ושימוש בקלישאות וסטריאוטיפים המוכרים מהתקשורת, חושף הסרט את האופן הבעייתי, המגמתי, שבו מתווכת המציאות לצופה שבבית.

 1-ב'.

"אסקפיזם חרדתי" ענן צוקרמן
הסרט, שצולם במספר התנחלויות בגדה המערבית, שייך לז'אנר הוידיאו האקטיביסטי, שבו האמן, בנוכחותו, מחולל את ההתרחשות. באמצעות מצלמה והרבה חוצפה מנסה צוקרמן להתעמת עם דיירי ההתנחלויות בגדה המערבית. הוא מנסה להתארח, להתקבל, להתנחל ובסופו של דבר מתעמת איתם. הסרט חושף את יחסי הכוחות בחברה הישראלית, את הקוים לדמותו של הישראלי הכובש ואת הפרנויה שמאפיינת את שני הצדדים – היהודים המתנחלים והיהודי ה'זר' שבא מהעיר.

"פינוי חוות גלעד" יעל ברתנא 

1-ג'.

"פינוי חוות גלעד" יעל ברתנא.
הסרט צולם בנופי פרת ומהווה מעין סימולציה של התפנות. הוא ממחיש את האופן שבו מתמודד הדור השלישי של הציונות, נערים ונערות בני 18, עם המציאות הפוליטית ובעיקר עם נושא ההתנחלויות. הסצנה המצולמת מבוססת על משחק קיים שהומצא על ידי בני נוער, שבמהלכו הם מדמים פינוי.

1-ד'.

"Detail 4" אבי מוגרבי.
הסרט (סצנה מתוך סרטו החדש של מוגרבי "נקם אחת משתי עיני"), מתעד את חנוכת מדרשת הרב מאיר כהנא בהתנחלות תפוח. בסרט מוצגת תהלוכה של חוגגים, שמסתיימת במופע רוק משולהב.

"Detail 4" אבי מוגרבי 

1-ה'.

"כתבת גוש קטיף" איתי אנגל, זיו קורן, דורון סולומונס.
העבודה באדיבות חברת החדשות של ערוץ 2
כתבה ששודרה לפני כשנה בחדשות ערוץ 2, לקראת ההתנתקות. הכתבה, שהוכנה על ידי הכתב איתי אנגל, הצלם זיו קורן והעורך דורון סולומונס, מנסה לייצר תחושה נוסטלגית של דפדוף באלבום תמונות על ידי שימוש יוצא דופן בתמונות סטילס, בקריינות ובעריכה.

"נופי פרת" איתן הלר

1-ו'.

"נופי פרת" איתן הלר.
הלר מצלם פרגמנטים של קרוואנים על רקע נופים אינסופיים. זוויות הצילום והמרחק מהאובייקט המצולם הופכים את הקרוואנים לקופסאות גפרורים קטנות שנראות לא מזיקות על רקע המרחב שמסביבם. מההתבוננות בסרט עולה התחושה שעל אף שקופסאות אלו מכילות חומר דליק, הן נמצאות שם באופן זמני ובקרוב ייעלמו.

1-ז'.

"עלי זהב ע"ש עליזה בגין" רותי סלע ומעיין אמיר.
הסרט החל כחלק מהסרט "מעבר לאשמה", שצולם בבית מלון בתל אביב ותיעד מפגש בין הבימאיות לבין גברים שנענו למודעת היכרות שפורסמה באתר אינטרנט. אחד הבנים, שכינויו ER-77, מהתנחלות עלי זהב, הגיע לחדר חמוש באקדח. בעקבות התערוכה הנוכחית נסעו הבימאיות לבית מגוריו. הסרט מתרחש בשני מקומות מקבילים – בתל אביב ובהתנחלות.

"עלי זהב ע"ש עליזה בגין" רותי סלע ומעיין אמיר

2-12

 הדרך אל טייט מודרן, שנאר אוזמן

 02. הדרך אל טייט מודרן, שנאר אוזמן

הדרך לטייט מודרן מנסה לנסח עמדה ביקורתית כלפי הנטייה המערבית של מערכות האמנות העכשווית. בעבודה, דון קישוט ומשרתו הנאמן סנשו פנשה, נודדים בתוך נוף הררי. הם שואלים עובר אורח מהי הדרך לטייט מודרן. "מעבר להרים" היא התשובה. דיאלוג מסוג זה מסגיר מצב עניינים מורכב; היכן בדיוק, נמצא המערב כאשר אתה מתבונן מעבר להרים הכורדים.

פלאג אנ פריי  Usine de Boutons (ליונלו בוראן וקיארה גרנדסו)

03. פלאג אנ פריי  Usine de Boutons (ליונלו בוראן וקיארה גרנדסו)

www.plug-pray.org 
מטיף טלוויזיוני מקדם דרך חדשה להתמודדות עם קונפליקטים דתיים – תוכנה שמאפשרת לכם להמיר את דתכם בכמה לחיצות על העכבר. ניתן לבחור בדת המתאימה והנוחה לכם ביותר – בכל זמן, בכל מקום. היפטרו ממסעות צלב פנאטיים ומשפיכות דמים, מבלי להתפשר על העקרונות הפציפיסטיים שלכם, והשיקו קמפיינים חדשים לשיווק דתות.

04. התייר, גרג סמית', 2003

התייר הוא פרויקט המורכב משתי הופעות מצולמות אשר מנסות ליצור נרטיבים ללא שימוש בשפה, קול או טקסט. הנרטיבים הם בראש ובראשונה מפגשים פיזיים של התייר, מגולם על ידי האמן, שדן בדילמה אישית הקשורה למפגש ציבורי.
התייר משמש נקודת מוצא ומטאפורה למצב בו אדם משתוקק לתובנה חדשה או לקשר חדש עם העולם, אך בו בזמן מפחד להרפות את אחיזתו בעבר. האמן מתעניין בתייר כמישהו המציב עצמו בסיטואציה בה אינו יכול להבין או לקבל הרבה אך הוא מגורה מהחדשנות ומהמציצנות לתוך דבר נחבא.
ניתן לתאר זאת כמצב בו המציאות הפיזית נוכחת ובלתי קונבנציונלית ובמקביל נוכחת התשוקה להשליך עליה. המטרה העיקרית בעבודה היא למצוא דרך לגרום למתבונן להרגיש פיזית ונפשית כשותף בנרטיב.

05. אקטואליות מס.5, ג'ורג' דופה

לאורך כל עבודתו עוסק ג'ורג' דופה בשכונות עוני, בגבולות, בזרמים, בתנועות, בקני מידה, בקהילות, במדינות ובנופים כעקבות של זהות. הוא בוחן לאומים כישויות ממסדיות של אזרחות ואת הנוכחות של עקבות אנושיות.
במרכז עבודתו להלכות שכנים, מוצגת תכנית עם הסתעפויות רבות, מראות של חנויות יוקרתיות, קופסאות לבנות מינימליסטיות ומעורפלות המחקות את האסתטיקה של חללי האמנות. זהו קונטרפונקט אמיתי של הצגת תיאטרון מוגזמת בה מוצרים מסחריים הם המלכים.

06. סוף סוף חורף, נורית שרת.
עורך סאונד: שלום וינשטיין

עבודת וידיאו המורכבת משני מכתבי וידיאו. מכתב אחד לז'קלין חברתה השוויצרית של האמנית המתגוררת בציריך ומכתב שני לעבלה חברתה הפלסטינית המתגוררת בשכם.
שני הסרטים עשויים מדימויים ויזואליים זהים, אך כל מכתב ערוך בסדר שונה ומלווה בשפה ותוכן שונים.
אל ז'קלין האמנית פונה בשוויצרית-גרמנית ואל עבלה באנגלית, השפות בהן היא מדברת איתן.

07. ה- Yes Men, מתיחת דאו כימיקלים, Yes Men

www.theyesmen.org 
ה- Yes Men הם קבוצה של אנשים שהתפרסמו לשמצה בכל העולם בגלל שהתחזו לדוברים של ארגון הסחר העולמי בשידורי טלוויזיה ובכנסים של אנשי עסקים מסביב לעולם. הם מתארים את מעשיהם כתיקון זהות. בניגוד לגניבת זהות, אותה מבצעים פושעים עם כוונות שאינן טהורות, תיקון זהות היא אמנות ההתחזות לבעלי הכוח והשליטה על מנת להשפיל אותם פומבית בשל פעילותם שנוגדת את טובת הציבור.

08. Tuboflex, Tamatipico, Queer Power, Orgasm Simulator, May Day Netparade

Video Games, Molleindustria

www.molleindustria.it 
Molleindustria היא קבוצה של אמנים, מעצבים ומתכנתים מאיטליה אשר הציבו להם כמטרה להתחיל בדיון רציני לגבי ההשלכות הפוליטיות והחברתיות של משחקי מחשב. הקבוצה משתמשת במשחקי רשת פשוטים ומדויקים כנקודת פתיחה לפיתוח משחקים ביקורתיים ומעל לכל כאמצעי לבחינה של פרקטיקות שיכולות להיות מועתקות ומופצות בקלות.

. Tub

oflex, Tamatipico, Queer Power, Orgasm Simulator, May Day Netparade

09. Insert_coin, דרגאן אספנשיד ואלבר פרייד

http://censorship.odem.org
העבודה היא ניסוי בעולם האמיתי אשר בוצע לראשונה על סטודנטים באקדמית מרץ, גרמניה, ועכשיו הוא נגיש לציבור.
דרך שינוי בלתי נראה של רשת האינטרנט האמנים הצליחו לתמרן את הנתונים הנגישים לאנשים העובדים באקדמיה קטנה בגרמניה. דרך תוכנת פילטר שהאמנים כתבו, עברה רשת האינטרנט מניפולציה שיועדה לעיניהם של הסטודנטים באקדמיה בלבד.
המניפולציה נעשתה על מנת להוכיח שרשת האינטרנט אינה מדיה חופשית באופן טבעי, אלא מדיה בה היררכיות ומבני כוח יכולים להיבנות. במקביל בקשו האמנים לברר האם הפחד ממערכות סינון הוא אכן מוצדק, עד כמה מהר המניפולציה מתגלה וכמה מאמץ נדרש כדי שהסינון יהיה בר ביצוע.

 
10.[R] [R] [F] זוכרים מדחיקים שוכחים, הפקה תרבותית עצמאית בתהליך

http://rrf2005.newmediafest.org

[R] [R] [F] הוא פרויקט ניו-מדיה אקספרמנטלי שנוצר ופותח על ידי אמן המדיה ואוצר המדיה אגריקולה דה קולון, אותו הוא מפתח ומנהל ברשת האינטרנט. הפרויקט כולל מגוון מרכיבים הנמצאים ברשת ומחוצה לה: הנושא הבסיסי – "זיכרון וזהות" / ההיבט התפעולי הבסיסי – "תקשורת רשת כעבודת אמנות" / היבט התצוגה המרכזי – מיצב פיזי – ההחלפה/שילוב בין החלל הוירטואלי לפיזי.
הפרויקט מייצר יקום עצמאי בו מתקיימים סוגים שונים של תקשורת רשת במקביל. דה קולון יוצר מערכת המבוססת על מסננים שמקורם בנקודת המבט האישית שלו. המערכת ממשיכה להתפתח על ידי הזמנת אוצרים הבוחרים אמנים אשר ממשיכים את בנית השלבים הבאים של המערכת מעצם עובדת הגיעם מרקעים תרבותיים, דתיים, פוליטיים וסוציאליים שונים. המשתמש הפעיל בכל מקום בעולם, מייצר לבסוף את השלב האחרון על ידי כך שהוא תורם את המסננים הפרטיים שלו דרך פעולה של התחברות ושיקוף.
ההתפתחות המהירה של טכנולוגיות התקשורת החדשות (והזמינות הכלכלית שלהן) יחד עם התפתחות הסביבה הוירטואלית של האינטרנט, מהווים את הבסיס לפרויקט. תקשורת רשת היא צורה מסוימת של תקשורת וככזו היא מהווה את הבסיס לפרויקט. כתוצאה מכך, חלק מרכזי של הפרויקט מורכב ממרכיבים אשר יכולים להיהפך לנראים רק כתוצאה של תהליך התקשרות, אך למעשה פועלים כל הזמן ברקע, בדיוק כפי שהתקשורת בין המרכיבים הפיזיים מאפשרת את קיומו של הפרויקט.

11.פסיכו, בראט ישיק

ברט ישיק משתמש בהומור שחור כאשר הוא עוסק בטרגיות של חוסר התקשורת הנובעת מהדיכוי התרבותי, חברתי והגיאו-פוליטי.
העבודה 'פסיכו' היא סאטירה על המתח הסוציו-פוליטי שנוצר בין מערכות גלובאליות ולוקאליות.

פסיכו, בראט ישיק

12. מסע אל העולם התחתון, מרקוס קואטס

בעבודת הוידיאו הדיגיטלי, 'מסע אל העולם התחתון', קואטס מתעד את הנסיון שלו לגייס את הכוח המיסטי של הריטואל השאמאני של שינוי הצורה על מנת לסייע לדיירים בסמטת לינוסה בליוורפול, בנין שיכון בן 24 קומות המיועד להריסה. בידיעה שגורל בתיהם נחרץ, מתבקשים הדיירים להשתתף ביחד עם קואטס בביצוע של הטובאק, ריטואל שאמאני סיבירי, על מנת שרוחות של חיות יוכלו להציע להם הדרכה להתמודדות עם העתיד הל=