מירי פליישר בשואבה, אחמד כנען ורח אהרון בגנוסר,

"מקום לדאגה" בפירמידה בואדי סאליב , "מצב לא ברור" בשלוש, "ירושלים" אצך טובה אוסמן ושלש תערוכות ברמת גן

Deady  אבא ילדה

מירי פליישר אוצרת: תרצה ילון קולטון
הפתיחה ביום שבת, 24.9.05 בשעה 12, בגלריה בשואבה- כניסה דרך צומת שורש מיד בהתחלה מאחורי המקדונלד. מי שלא מגיע לפתיחה צריך לתאם עם האוצרת - תרצה ילון קולטון 02-5340287

יופי שאינו אלא תעתוע
נושאי ההשראה לתערוכתה של מירי פליישר הם מוות, איסוף זיכרונות, איסוף שברים, בנייה מחדש. ילדה לתמיד.
מבט כללי על התערוכה מעורר תחושה של מעבר פתאומי למקום אחר, אם כי לא ברור להיכן. המראה סוריאליסטי ומעורר בנו אי נוחות.
הדימויים מופיעים בשלוש קבוצות... במעברים כביכול בלתי מתקשרים.
עבודת אבניים מסורתית... עבודת פיסול בחומר הקרמי שמייצג אלמנט בסיסי של היצירה- אדמה... וצילום עם עיבודי מחשב שנעשו על גבי צילום ילדות של האמנית...
העבודות של מירי, מתמקדות  בעיסוק בתפר שבין הארעי והקבוע, בין המתכלה- הזמני והמתמשך. תרצה ילון קולטון

תכריכים לאבא

בגלריה לאמנות של מוזיאון בית יגאל אלון בגנוסר, תיפתח  ביום שישי ה- 30.9.05 בשעה 12:00,  תערוכה של  אחמד כנען  (מטמרה) ורחל  אהרון (מהושעיה)

נקודות  מפגש

קשה לחשוב על יוצרים במדינת ישראל, שבאים אל האמנות ממחוזות פנימיים רחוקים יותר והוויות שונות יותר מאשר אחמד כנען ורחל אהרון.  אחמד כנען הינו אמן ותיק  ומוכר, שנולד ומתגורר בישוב העירוני הערבי טמרה שבגליל המערבי ומציג את עבודותיו בקביעות בארץ ובעולם. רחל אהרון היא אמנית שמתגוררת בישוב הדתי הושעיה בגליל התחתון ועבודותיה זוכות לחשיפה ראשונה לצד עבודותיו של אחמד. שני האמנים שואבים את השראתם מן ההסטוריה והמורשת של עמם, מן העבר וההווה של הסביבה בה הם חיים ומן הדת והתרבות אותן ספגו מגיל צעיר. למרות שותפות הגורל בין שני העמים, קיים בפועל מרחק גדול בין המקורות מהם ינקו האמנים. ועם זאת, ניתן למצוא בעבודתם קוים משותפים מרתקים. נקודות מפגש.
הן באיסלאם והן ביהדות הוטל איסור על יצירת צלמים. כתוצאה מהקפדה חמורה על איסור זה בתקופות מסויימות,  פנו האמנים אל האורנמנטיקה (תורת העיצוב והקישוט).  אצל אחמד כנען, מתוך התעמקות בעבר ובמורשת הערבית, הפכו הערבסקה והצורות הגיאומטריות לחלק מובהק וסימן היכר של יצירתו. רחל אהרון, המתגוררת סמוך לעתיקות ציפורי, משלבת אף היא בעבודתה מוטיבים אורנמנטליים, אך אלה נלקחים מרצפות הפסיפס העתיקות שהתגלו  במקום.
בבסיס עבודתם של שני האמנים נמצאת גם העבודה בשכבות, הן כטכניקה והן כתפיסה רעיונית.
שני האמנים בחרו בחיה כדימוי המבטא את הלך רוחם בנושאים מסויימים. אחמד, בעבודותיו החדשות, משתמש בסוס כדימוי של חייל, לוחם, מנהיג. רחל בחרה לשלב בציוריה פרות, כדימוי שמסמל עבורה זמן, המשכיות, וצורך בבטחון.
אחמד כנען מציג בתערוכה סדרת עבודות חדשה בשם "המנהיג" - ציורים ועבודות בברזל. רחל אהרון מצטרפת עם  ציורים ועבודות בטכניקה מעורבת.
אוצרת התערוכה : נאוה שושני
ביום שלישי 1.11.05 , בשעה 18:00 , יתקיים מפגש ושיח גלריה עם האמנים . נעילה : 26.11.05
בית יגאל אלון פתוח בימים א'-ה' ושבת בשעות  8:30-16:30 , ובימי שישי ב  8:30-13:00. טלפון לבירורים: 04-6727700

אחמד כנען

ורחל  אהרון

"מקום לדאגה"

זוהר ניר-אמיתין בפירמידה (מקום לאמנות) בואדי סאליב , חיפה
24.9.05 - 13.11.05

נראה שיש לזוהר ניר-אמיתין שתי פנים.
האחת - מהורהרת ואירונית, אולי מעט ביישנית, שוקלת את צעדיה, מודדת, לא נכנעת לקלישאות, מתבוננת בעולם על כל תהפוכותיו. השניה מרחפת, משוחררת מכח המשיכה, אל תוך היערות , השמיים והעננים של התודעה, על כנפי רגשות ליריים המתורגמים להטחות נמרצות או לתצורות גרעיניות מעודנות המעלות על הדעת תצלום שהוגדל עשרת מונים.
שתיהן הינן בחזקת גולים התלויים תוך איזון עדין בין האני לאחר, בין דיבור לשתיקה, בין הבית והחוץ, והן חולקות רגש עמוק, יציב, המונע על ידי ערגה וגעגועים.
שתיהן כמובן הינן אותה אישיות, שבאמצעות החרט והחומצה עוקרת, צורבת, באיטיות ובסבלנות, את תמונת העולם הרגילה שלנו מתוך המתכת כך שהשקפת עולמה תתפוס אולי את מקום זו שלנו ותתגלה כסוד נלחש, צף, המתהפך על חלקת פני השטח, ותופיע לבסוף כשהיא מוטבעת בתוך המרקם המשיי של נייר ההדפס, מתורגמת לאין סוף ניואנסים של שחור ולבן המשמשים כסולמות מוסיקליים.
תצריב הוא כלי אידיאלי עבור זהר; הוא משתלב עם תכונותיה הנראות מנוגדות זו לזו: רגש ואובססיה, דיוק ופיוטיות, תוקפנות ורוך. זוהי אמנות תובענית מההיבט הטכני, אך בהיותה מאד מיוחדת, היא גורמת לעוסקים בה למצוא את עצמם נשבים בקסמה העמוק והייחודי. בהשוואה לתצריב, כל טכניקה אחרת נראית נדושה, חסרת חריפות.
זהר אינה זקוקה לצבע מכיוון ששחור ולבן מכילים בתוכם את כל הצבעים.
היא זקוקה רק לשחור ולבן מכיוון שכמו בחלום, הצופים יהיו אלה שיטמיעו את הצבעים לתוך עבודותיה לפי רצונם.  קארול נגאר

זוהר ניר-אמיתין

מצב לא ברור Uncertainty 

תערוכה קבוצתית בגלריה שלוש לאמנות עכשווית- 23.09.05-29.10.05

האמנים המשתתפים: איה בן רון, גדעון גכטמן, גל וינשטיין , נדב ויסמן, מיקי קרצמן, דורון רבינא אוצרת: נירה יצחקי
פתיחה-  יום שישי ה- 23.09.05, בשעה 12.00 בצהרים
גלריה שלוש פותחת תערוכה קבוצתית אשר עוסקת בדימוי החמקמק הניתן לפענוח רק במבט חוזר. מבט שני יגלה סתירה פנימית או פרשנות אחרת למה שנתפס תחילה כמובן מאליו.
גל וינשטיין מציג תצלום של עצמו עוסק בפעילות גופנית בלתי אפשרית.
תעתועי ראייה מופיעים גם אצל מיקי קרצמן בסדרה התצלומים ירוקת, כמו גם בעבודתה של איה בן רון מתוך עדיין בטיפול, בה הפתולוגיה מגיחה בפתאומיות מתוך הפסטורליה של העבודות.
גדעון גכטמן, בעבודתו חדווה, עוסק בפער שבין המקור לבין הייצוג שלו באופני מבט שונים.
נדב ויסמן מציב פיתוי הפועל כמלכודת ומשתמש בייצוגים חזותיים של הומור ומשחקיות ליצירת הקונפליקט ואי הוודאות שהם לב ליבן של אמנותו.
דורון רבינא מאתגר את הצופה בהומור ובחוצפה.

חיסין 5 תל אביב, טל:03-5289713 פקס:03-5287418
שעות פתיחה: ב' – ו' : 10.00-13.00 , ב' – ה' : 17.00-19.30 , ש' : 11.00-13.00 www.chelouchegallery.com     

מיקי קרצמן

נדב ויסמן

גלריה   טובה   אוסמן   Tova  Osman  Art  Gallery
בן יהודה 100 תל-אביב, 63437 טל' 035227687 פקס. 035275081

"ירושלים"

ביום שני ה 03/10/05 תעלה תערוכתם של שלושה אמנים:
יעקב איזנשר 1896-1980  EISENCHER  עבודות נייר, אלחנן הלפרן 1914-1995 HALPERN  עבודות נייר, יצחק סימון יליד 1948 SIMON  צילומים
מתוך "ירושלם" תערוכה שאצר גיא עולמי והוצגה בבית האמנים בירושלים
התערוכה תינעל ב 23/10/05 בשעה 12:00

שעות הגלריה: ב' - ד' : 11:00 – 13:00   17:00 – 19:00, ה' : 12:00 – 15:00, ו' : 11:00 – 13:00

שחור לבן בצבעי ירושלים 
 "ירושלים ריתקה אותי מאז ומתמיד", הוא מספר ונזכר: "לראשונה ביקרתי בירושלים, כמדומני, בטיול השנתי של כתה ז‘. זוכר אני, את קירות האבן של ממילא ואת קצה החומה הנשקפת מנגד. אני זוכר את הביקור על הר ציון ואת ערגת מורי לספרות, מר צדקה, לכותל המערבי אליו לא ניתן היה להגיע. בשנות ה- 70 הגעתי לאוניברסיטה העברית בירושלים. למדתי משפטים והתאהבתי בעיר ובשרה, דור שביעי בירושלים ולימים רעייתי. טיילתי וטיילתי בעיר, כך למדתי להכירה. לימים העמקתי בלימודי ירושלים במסגרות שונות וצברתי ידע רב על העיר וההיסטוריה שלה".
 "צילמתי. תוך כדי סיורי, הכרתי אנשים ומקומות שונים, וצילמתי. בשנים האחרונות צילמתי יותר ויותר. כמעט מידי שבוע עליתי ממקום מגוריי בראשון לציון לירושלים וצילמתי. למדתי בקורסי העשרה על ירושלים ב"יד בן צבי" וצילמתי. צילמתי אתרים, צילמתי אנשים, צילמתי סמטאות ורחובות. צברתי אלפי צילומי ירושלים אבל עם תחושה כבדה שכל צילום כבר נראה בעבר היכן שהוא. לא הרגשתי מקוריות בעבודתי". 
 באחד מסיוריי ביקרתי על הר ציון בסמטה מול כנסיית הדורמציון. הייתה לי תחושה חזקה שהצילום הזה זקוק לאווירה מיוחדת. חזרתי לאותו מקום בשעה מאוד לא שגרתית ב 03:00  לפנות בוקר. מצויד במצלמה עם עדשה רחבת זווית וסרט צילום שחור לבן בעל רגישות גבוהה במיוחד, ביקשתי לתפוס את אותה אווירה מיוחדת שכה חיפשתי. כך נולד הפריים של שני החרדים המשוחחים בפינת הסמטה. הפריים הזה משך אותי בכוח רב להמשיך ולחפש את אותם פריימים המדגישים את האווירה המיוחדת של העיר, בעיניי כמובן. את הקדושה שקשה לתרגם לדימוי צילומי, את רבדיה הרבים של העיר, את האור המיוחד והאבן האופיינית, את אלו חיפשתי. ביקשתי להדגיש את אופייה המסתורי, לעיתים, של העיר. את קדושתה המיוחדת וטיפוסיה השונים".
 ומדוע התמונות בשחור לבן? "גיליתי שלעיר צבעים שאינם מופיעים על פלטת הצבעים של אף צייר. שוחחתי עם ירושלמים רבים ומצאתי שלכל ירושלמי צבעים משלו. לתושב מאה שערים גוונים שונים לחלוטין מהגוונים אשר בעיניים של בלייני "האומן 17". השארתי את הצבעים לעיניו ודמיונו של המתבונן. צילומי השחור ולבן משאירים ומאפשרים למתבונן לראות את הצבעים שלו בכל פריים".
נטלתי קבין מיופייה של העיר, קרן של אור ממרומיה, פיסה מחיוניותה ההומה, לקט מפארה, קורטוב מקדושתה, קמצוץ מהקנאות שבה שאין לה מחיצה והרבה הרבה אהבה. זו התוצאה, ואם הצלחתי ולו במקצת לעורר בך הצופה תחושה כלשהי, זה שכרי".
 סימון נולד בשנת 1948. התגייס לשיריון ולחם בסיני בששת הימים וביום הכיפורים כמ"פ טנקים. למד משפטים ומנהל משרד עורכי דין בתחום המסחרי בראשון לציון. צייר בעבר והשתתף בתערוכות ציור. מזה כ- 10 שנים עוסק בצילום אומנותי. מצלם בצבע, אך אהבתו הנה לצילום שחור לבן. השתתף בתערוכות צילום קבוצתיות בארץ ובעולם. חבר במועדון הצילום ע"ש ז‘אן תומס בראשון לציון.

שלוש תערוכת חדשות נפתחות במוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן
בשלושת אולמות התצוגה של המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן ייפתחו ביום חמישי 29.9.05 שלוש תערוכות חדשות  :

אין סוף סיפורים על אדם

50 עבודות של ענת סטרול,המצויירות בחול, דבק, צבע אקריל ופיגמנטים.
על תהליך העבודה כותב עזי אסד בקטלוג: "...באהבה אובססיבית שב הצייר פעם אחר פעם  ומורח את צבעיו על הבד הריק, מטביע את הצורות הלכודות בתודעתו ויוצר את התמונה פעם ועוד פעם לאורך ימים ועד קץ ימיו כאילו ומעולם לא השיקה דרכו לאשר  חיפשה וחפצה נפשו".

קרקע מתפוגגת

תערוכת צילום של דניאל צ'ציק שבה מוצגות 15 עבודות צילום בשחור לבן. צציק צילם בחשיפות ארוכות ובאור חלש. על הצילומים כתב מאיר אהרונסון אוצר התערוכה: "...הרגע הראשון של הבריאה. כמו שכתוב: “בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום... הדגש על המילה "בראשית" ועל מה היה לפניה? שם, ברגע הזה, מתעכב צ'ציק לצלם את "לפני הבראשית" כשהחושך עדיין על פני התהום.."

בן לם, צילום

בן לם מבכירי צלמי האופנה, מציג בתערוכה קבוצת עבודות אותן צילם במשך כארבעה עשורים ובהן מוצגות ספורטאיות כדוגמניות. הספורט בו הן עוסקות הוא מסלול הדוגמנות הפרטי שלהן. בן לם חושף את הספורטאיות בעת המאמץ הגופני והמנטלי הנדרש מהן ובה בעת מציג אותן כנשים החוגגות את נשיותן.

אוצר שלושת התערוכות הוא מאיר אהרונסון.
הפתיחה תתקיים ביום חמישי 29.9.05 במוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן.  רחוב אבא הלל סילבר  146. טל'   03-7521876 . התערוכות יוצגו עד סוף חודש דצמבר 2005.
המוזיאון לאמנות ישראלית רמת גן פתוח בימים ובשעות : בימים א' ב' ד' ה' בין השעות 16.00 – 21.00 ג'  בין השעות  10.00 –  21.00 ו' בין השעות   09.00 –  13.00, ש' בין השעות 09.00 --  16.00