מארב - אמנות . תרבות . מדיה
אודותינוצרו קשר
שלח
שוטף ומתמלא / ביקורות
שיתוף פעולה

שיתוף פעולה

--

אחד אחד היו נאספים

עידו הרטוגזון 2005-06-26 14:54:03   הקטנת הטקסט בכתבההגדלת הטקסט בכתבה

בית-תמחוי של מזון רוחני, מקום עבודה תובעני, מדינת רווחה כושלת. ארבע תוכנות P2P, ארבע מערכות כלכליות. עידכון הכתבה!

כבר עם הופעת נאפסטר עוררו תוכנות שיתוף הקבצים כיסופים לתחיית המרקסיזם בקרב עיתונאים ושאר מושכים בעט. בלי לחייב את הצרכן לפעילות למעט הורדה בלתי נלאית של מוזיקה, טקסטים, סרטים ומשחקים, הן הפכו מיליוני צרכנים ברחבי הרשת ללוחמי מחתרת נועזים, היוצאים נגד חוקי הקניין הרוחני והקונגלומרטים הגדולים של התרבות והבידור. כאן נשברו כל חוקי זכויות היוצרים: תוכנות פופולריות פוצחו והוחלפו בחינם, גולשים מכל העולם הורידו סרטים ומוזיקה בלי להקריב עולה לחברות ההפקה או מסים למדינה. לאחרונה אף הוקם אתר לשיתוף מסמכים ממשלתיים שלממשלה יש אינטרס להסתיר. העניינים הגיעו גם לבתי-המשפט, ועוררו תביעות, פשרות ומלחמות חורמה על הבעלות על התרבות; בהקשר הזה, כפי שאמר מקלוהאן, לא התוכן הוא המסר, אלא המדיום. במלים אחרות, לא משנה אם אתה מוריד ג'ון ווטרס או אמה תומפסון, אתה חתרן. אתה לא מקדם את הסרט, אלא את התוכנה.
אף שכל תוכנות הורדת הקצבים חתרניות מבחינת יחסן למערכת הקפיטליזם התרבותי, אפשר למצוא ביניהן הבדלים טכנולוגיים מכריעים. ההבדלים האלה יכולים ללמד על האופן שבו הן תופשות ומעצבות את מושג הקהילה. תוכנות החלפת קבצים שונות מציגות מודלים כלכליים שונים, מערכי כוח שונים ואידיאולוגיות שונות, ולא אחת גם מנוגדות.
מאז נאפסטר כבר הכתיר עולם החלפת הקבצים עשרות מלכות:  גנוטלה, iMesh, ביטורנט, ++DC ואחרות. אנחנו נתמקד בשלוש תוכנות בלבד: סולסיק (Soulseek) האנרכיסטית, השיתופית והקהילתית; אימיול (eMule) הקפיטליסטית הקשוחה, הנוקשה והסינגפורית; וקאזה (Kaaza), נציגת מדינת הרווחה פושטת הרגל של האתמול.


בשדות האנרכיזם: סולסיק

בסולסיק יש בה מרכיבים אנרכיסטיים ממדרגה ראשונה. זו מערכת לשיתוף של קובצי מוזיקה, בעיקר, שנבנתה לפי תפישה של קהילתיות משתפת. אתה יכול להוריד כאוות נפשך עם או בלי לשתף, להחליט מה וכמה לשתף ובאיזו מהירות, אבל - כמו שכותבים רבים מחברי סולסיק בדף האישי שלהם (אלמנט שאינו קיים בקאזה או באימיול הבלתי קהילתיות) - חברי הקהילה שותפים לאמונה ש“sharing is good”. החברה של סולסיק היא חברה משותפת ומשתפת, והפעילים בה מכירים בכך שאת התפקוד מבטיח רק שיתוף הפעולה.
כבר שמה של התוכנה מעיד שהיא אינה רק כלי להורדת קבצים; המדובר בתוכנה כמעט מיסטית, שמסייעת למצוא משמעות ואחווה בעולם. מחפש הנפשות יחפש עבורך נפשות תאומות, ויאפשר לך למשל לחבור לגולשים אחרים לפי קרבת מקורות ההשראה שציינתם בכרטיסים האישיים.
הגבולות בין האני לאתה חופשיים ונזילים. כל אחד מוזמן לעיין בספריות התודעה התרבותית של האחר, ולהשתמש גם בצ'טים ובחדרים, שחברי הקהילה נקבצים בהם בחלוקה נושאית ומקימים תת-קהילות. את החברים שלך תוכל לארגן ברשימות, ולהבטיח שיזכו ממך ליחס מיוחד. ברגע שהם ברשימה, תדע תמיד אם המחשב שלהם פועל ואם הם לידו; הם נוכחים בחדר שלך. במובן מסוים, סולסיק היא קומונה.
לסולסיק אתה נכנס כדי להיות מופרה, ויחסי ההורדה בו מאוד אישיים. אתה מוריד מאדם אחד בלבד, ויודע בדיוק מיהו. המערכת אינה מאפשרת הורדה מכמה גולשים במקביל (Multi Source). בסולסיק, הורדה היא התחייבות לאדם אחד. אם הוא יתנתק מהמערכת, לא תוכל להמשיך להוריד את הקובץ (בניגוד לקאזה, או אימיול). משתמשים רבים נשארים על כן מחוברים למערכת רק כדי לאפשר לאחרים להמשיך להוריד מהם. יחסי המוריד-מעלה הם יחסי אמון.
מפתח התוכנה הפופולרית הזאת (יותר ממיליון משתמשים בדצמבר שעבר), הישראלי ניר ארבל מיוצאי נאפסטר, אומר שההימנעות ממולטי-סורסינג היא מכוונת. "אני מאמין שהורדה במולטי-סורס משפרת את זמינות המידע במחיר של תקשורת אישית", אמר ארבל ב-2003 לאנשי האתר Zeropaid. "לשים לב ממי אתה מוריד כל הזמן זה קוץ בתחת, אבל דרך שימושית להזכיר לך שאתה נמצא במקום שנמצאים בו אנשים אחרים, ואין לקחת כמובן מאליו את הדברים שהם נותנים לך".
האוכלוסייה של משתמשי סולסיק אליטיסטית, ומפגינה נטייה לכיוון החופש. אין כאן אלף הקבצים הפופולריים ביותר, אלא עשרות אלפי אלבומים מסוגים שונים. לא ניתן להגדיר זרם מרכזי. כאן, השוליים הם המסה הקריטית. הגולשים הם אספנים, מוזיקאים, מפיקי מוזיקה (שחלקם גם הקימו את חברת ההפקות Soulseek) והמון חובבי מוזיקה שהטעם שלהם התרחב פי מאה מאז שהתחברו לסולסיק והתחילו להוריד כמו מטורפים. במובן הזה, סולסיק היא באמת שליחות רוחנית. בית-תמחוי של מזון רוחני למיליוני משתמשים בעולם.


קפיטליזם מאוחר בהחלט: אימיול

לעומת הסולסיק, מחפש הנשמה, האימיול היא פרד העבודה הפרוטסטנטי. באימיול שום דבר לא בא בחינם; הכל מבוסס על מערכת קרדיטים עם חוקים ברורים. כדי להוריד צריך ש?ווה כסף (כלומר, קרדיטים). חיפוש עולה קרדיטים, ואפילו על טעות בשיתוף או הגדרות שגויות אתה נקנס בקרדיטים. הכל כדי שהגולשים יפעלו במערכת הכלכלית ביעילות מיטבית.
במלים אחרות, כאן לא מכירים אותך. כדי לקבל באימיול משהו ממישהו אתה צריך קרדיט, וכדי לקבל את הקרדיט הזה אתה צריך קודם כל להתחיל לייצר. מה אתה כצרכן יכול לייצר? העלאות (Uploads). מיד עם הכניסה לתוכנה מאותחלות הורדות מהמחשב שלך למחשבים אחרים. לפני שאתה לוקח, אתה צריך לתת. כל עוד מורידים ממך, אתה מרוויח קרדיטים. רק לאחר תקופה מסוימת של תרומה לכלכלה, רק אחרי ששר האוצר הווירטואלי של האימיול יחליט שאתה סובייקט יצרן ותורם לחברה, יוכלו ההורדות שלך להתחיל. כדי לאפשר להן להתבצע במהירות יחסית, כדאי לך להיות מחובר שש שעות לפחות, ומומלץ הרבה יותר. כאן דופקים שעון. המנגנון של האימיול מתגמל על זמני חיבור ארוכים למערכת, כך שפעמים רבות קשה להתנתק מהתוכנה. המשתמש הופך לוורקוהוליק של אימיול. אימיול זה מחויבות. מקום עבודה.
גם התוכן שמורידים באימיול קפיטליסטי בהתאם. בגלל שיטת המולטי-סורס, קל ונוח יותר להוריד קבצים פופולריים, וקשה בהרבה להוריד קבצים נדירים. הסחורות החביבות במיוחד על משתמשי אימיול הן, לפיכך, סרטים הוליוודיים ופורנו.


מדינת הרווחה הכושלת של אתמול: קאזה

קאזה, הלהיט הגדול של שנת 2003, חוותה מכות כואבות מאז ימי תהילתה. דפקו אותה, השפילו אותה, תבעו את המשתמשים שלה. מה לא קרה לקאזה הגדולה.
קאזה היתה התוכנה שהביאה את הורדת הקבצים לתודעת הציבור, אבל המערכת הכלכלית שלה -  קאזה, שילוב של קפיטליזם, סוציאליזם שוויוני ומה שחיים הכט היה מכנה "הפקרוקרטיה" - הובילה לבסוף להתמוטטות שמזכירה את התמוטטותה של מדינת הרווחה האירופית.
הרעיון של קאזה היה פשוט: כל אחד נכנס, חוטף ומוריד מהאחרים כאוות נפשו. אבל קאזה, תוכנה מנוכרת כמו אימיול ולא קהילתית כמו סולסיק, לא השכילה להשתמש במודל של קרדיטים, אלא הסתמכה על טוב לבם של המשתמשים. מה שעבד יופי בקהילות הייעודיות של סולסיק, לא עבד בכלל בחברה האנונימית והקפיטליסטית של קאזה. רבים מהגולשים לא שיתפו קבצים, א?פשרו רק הורדות איטיות והתנתקו מהמערכת ברגע שסיימו את העסקים שלהם.
התוצאה היתה מערכת שהשימוש בה איטי ומרגיז - ואם לא די בכך, תוכנת קאזה המקורית הכילה באופן אינטגרלי גם פרסומות, מה שעודד גולשים להוריד את KaazaLite, תוכנה נטולת פרסומות שגם סייעה להם להערים על משתמשי גרסאות קאזה הרגילות ולעקוף אותם בתור להורדה. ברגע שכולם ניסו לדפוק את המערכת, המערכת נשברה. כשרשת eDonkey של אימיול עקפה את רשת  FastTrack של קאזה, שקיעתה של מלכת האתמול היתה רשמית.
לפני כחודש וחצי, אגב, שוחררה לרשת גרסת קאזה חדשה, KaZaA v2, שכולל גם מדד השתתפות. מעכשיו, מי שנמצא יותר על הרשת ירוויח. קאזה, כמו מדינות הרווחה של אירופה, עשתה צעד גדול לקראת המעבר לקפיטליזם נוקשה.  

 

אליט-טורנט - האליטות חוזרות

הצלחתו של elitetorrent, האתר שעשה כותרות בתקופה האחרונה, מסמלת את כניסתן לזירה של החברות הסודיות והסגורות. אליט-טורנט הוא אתר שיתוף קבצים המבקש להתבסס על אליטה סגורה. לא אליטה כלכלית, חברתית או גזעית, אלא אליטה של טכנופילים אדוקים, המטפחים מחשבים גזעיים בעלי תקני תעבורה מושלמים וקבצים חפים מכל רבב.
כל מי שחורג מאידיאל היופי והיעילות הדיגיטלי של קבוצה זו, כל מי שאין לו הקבצים הנכונים או שהמחשב שלו סובל מעיוותים או מנכויות שונות, ייזרק מהאליטה מיד. אפילו כתב "הארץ" שחר סמוחה כבר כינה את האליט-טורנט "אתר לטכנופילים מזוכיסטים", וזאת לאחר שהאתר, מצדו, כינה אותו "עלוקה" והציב לצד שם המשתמש שלו "אייקון של גוש צואה עם שלושה זבובים שחגים מעליו".
אליט-טורנט מבוסס על אידיאולוגיה של טיפוח חברה נבדלת. חברה של משתמשים נעלים בעלי סופר-יכולות טכנולוגיות ומחויבות-על למטרה הסופית: יצירת צינור מידע מושלם, שהתכנים האיכותיים ביותר יוכלו לנוע בו בחופש מלא ובמהירות מסחררת. לצורך זה נוקט האתר אמצעי הגנה המונעים את חדירת ההמונים הדיגיטליים, אלה שמנקודת מבטה של היעילות הדיגיטלית אינם מצדיקים את כוח המחשוב גם אם יש להם קבצים ורוחב פס לתרום.
כמו אימיול, האתר פועל בשיטת המקל והגזר (ובעיקר המקל), שמטרתה לסלק מהדרך במהירות כל מי שעולה עליה עם פחות מלמבורגיני או פרארי. אז אל תנסו לעלות על הכביש, פן תידרסו. זה לא אתר הורדות לאזרח הקטן, אלא אוטוסטרדת מידע נוסח נתניהו לפדרמנים ולשטראוסים של העולם הדיגיטלי.

בחרו לכם אידיאולוגיה

הרשת היא שכפול של הכלכלה הגלובלית – אבל לא שכפול מושלם שלה. בניגוד לעולמם של בוש ושות', ברשת יש לפחות מראית עין של מאבק אמיתי. העולם הווירטואלי אמנם משכפל את יחסי הכוחות של העולם הממשי, אבל מכניס בהם, כמו וירוס, מוטציות. מדי פעם הוא מחליף או מבלבל נתונים וצדדים.
נקודות התורפה של הכוחות החופשיים בעולם לעתים הופכות ברשת ליתרונות חשובים. אם בעולם הממשי האזרח הסביר הוא, כברירת מחדל, משתף פעולה משלם מסים, משתמש ברירת המחדל ברשת הוא דווקא אקטיביסט האקר-קראקר המשתמש בתכנים מפוצחים ומוריד בערוצים אסורים.
ואולי ההבדל העקרוני והחשוב ביותר הוא שבניגוד להגבלה הטריטוריאלית הכובלת של העולם הממשי, על לאומיו וגבולותיו, הווירטואליות הדיגיטלית מאפשרת לנו לבחור בקלות יחסית מדינה, אידיאולוגיה ורשת. אתם לא חייבים להשתמש באימיול. אם תמיד חלמתם, אתם יכולים להיות אנרכיסטים בסולסיק. זאת היא הקומונה הגדולה בעולם. אנרכיסטים וירטואליים – לדגל!

גרסת הדפסה גרסת הדפסה
תגובות גולשים
הוספת תגובה
1
אז אפשר לאמר שנאפסטר היתה סוקרטס? (ל"ת)
מושון

פורסם ב-00:21 ,15/09/2004
2
הרטוגזון תעשה לי ילד (ל"ת)
נירית

פורסם ב-11:40 ,16/09/2004
3
מה דעתך על יום שני בשמונה? (ל"ת)
עידו הרטוגזון

אי-מייל פורסם ב-13:29 ,16/09/2004
4
"מדינת רווחה כושלת", מה?
הבלדר

דווקא שמעתי שישנם כאלה שיודעים יפה מאוד לחיות במשך חודשים ארוכים על חשבון אחת ממדינות הרווחה הכושלות האלו, גם אם בסוף בחרו לחזור לגור ב"ווילה שבג'ונגל".

פורסם ב-00:01 ,22/09/2004
5
מושון, ההפלצה האחרונה עשתה לך נעים? (ל"ת
עממיקו

פורסם ב-20:57 ,24/09/2004
6
משל מעניין
נמרוד ברנע

ההשוואה שעשית בין ניתוק הקהילתיות בחברה והמעבר למשק קניבליסטי לבין יחסי התן וקח (או קח וקח, או תן ותן) בעולם החלפת הקבצים היא מעניינת מאוד.
עם שתי ההגדרות הראשונות שלך הסכמתי - אנרכו-קומוניזם (סולסיק) וקפיטליזם קלוויניסטי (אימיול), אבל בתור סוציאל-דמוקרט נלהב שרואה במדינת הרווחה פיתרון מצויין לתחלואים רבים אני נאלץ להיות קטנוני ולהגיד שמדינת הרווחה המודרנית לא מאפשרת לכולם לקחת כמה שהם רוצים, אלא מפעילה מנגנוני בקרה על מנת למנוע ניצול של המערכת והגדרת קריטריונים ברורים לזכאות לשירותים לצד מתן שירותים בסיסים בצורה אוניברסלית.
כך שאם נלך לרגע לכיוון ההשוואתי, ניתן להגיד שאם הייתה תוכנת P2P שרואה במדינת הרווחה מודל היא הייתה נותנת לכל אחד להוריד 10 קבצים ביום למשל, ומי שרוצה יותר - יצטרך לשלם מיסים (ולהיות מחובר מספר שעות ולהציע כך וכך מגה של קבצים רלוואנטים, תוך רגולציה שתבדוק שהקבצים הם לא סתם זבל).
אבל אולי בגלל זה נפלנו, בגלל הסירבול והמורכבות.

אוטופיה או אתיופיה?

פורסם ב-04:08 ,25/09/2004
7
רשימה יפה ומעניינת. תודה. (ל"ת)
איתן כספי

פורסם ב-12:36 ,25/09/2004
8
ביט טורנט?
אלמוני

שכחת!

פורסם ב-14:44 ,25/09/2004
9
אבחנה מעניינת אך נעלמת מן העין
מאייר

רוב המשתמשים בתוכנות האלה פשוט בוחרים את הקבצים ומשאירים ללילה, המחשבים הם אלה שמבצעים את "עסקאות החליפין" האלה באופן אוטומטי. כך שמי שבאמת חווה את המודלים החברתיים שציינת הם לאו דווקא היצורים האנושיים שנהנים מפירות השיתוף, אלא דווקא המחשבים שלהם.

אי-מייל פורסם ב-15:27 ,25/09/2004
10
ניתוח כימי של ההפלצה
מושון

מצטער אם הרחת אותה ככזאת אבל לא היתה לי שום כוונה להתיחס למשנתו הפילוסופית של סוקראטס אלא לעובדה הביוגרפית שהוא נאלץ לבלוע רעל. במקרה שלנו נאפסטר היתה פורצת דרך והורעלה ע"י ה-RIAA. שיהיה גם לך נעים...

פורסם ב-22:01 ,25/09/2004
11
אדיר
אלמוג

כתבה אדירה

פורסם ב-18:46 ,22/10/2004
12
כמו שילוב של ניקוטין וקוקה קולה
א.מ.תמרי

הנפלא בעולם הזה - הממכר כמו שילוב של ניקוטין וקוקה קולה - הוא שהתורה והמעשה שלובים בו באופן בלתי נפרד - כל המורידים הקבועים מודעים לכך שהמעשה הוא אידיאולוגי במובהק, חתרנותם גלויה ונישאת כנס ובד בבד היא נובעת מהפרקסיס - אהבת האספנות המנביעה את האידיאולוגיה. איזה כיף. והמאמר הנפלא של מר הרטוגזון תופס את דקות הדברים. הפצת התרבות היא אכן יצירתה של התרבות - במובנה הצר והרחב - ואין כמו הסחרחורת הנהדרת של אובדן מרכז.
יישר כוח.

פורסם ב-14:49 ,21/07/2005
13
ומה עם DC++
אלמוני

מעניין על איזה מודל ניתן לחשוב כאן.
השכונה עם חצר משותפת כאשר כולם בעים לשחק לאותו מקום?

פורסם ב-21:42 ,23/07/2005
14
DC++
איציק

המודל הכי מתאים לתוכנה הזו הוא קומוניזם- סוציאליסטי-קפיטליסטי. מצד אחד- שיתוף קבצים, מצד שני- ככל שאתה חולק יותר קבצים עם אחרים- כך ניתנת לך האפשרות להתחבר להתחבר לשרתים שבהם למשתמשים יש נפח קבצים גדול. הרבה שרתים הם אקסולוסיביים ומעיפים אותך אם אתה לא עומד בנפח מינימילי נדרש, יש כמובן גם כל מיני אופציות, אחת מהן למשל היא שאם אתה מתנתק מהשרת, קיימת למשתמש שאתה מוריד ממנו, לנתק אותך באופן אוטומטי.
צריך להמתין בתור (queue) הרבה להורדת תוכות פופלריות, כמו תור לאוכל בבת תמחוי או לאוטובוס אבל אם הרבה משתמשים חולקים את הקובץ, ברגע שמשתמש אחד מתנתק, התוכנה תמשיך להוריד באופן אוטומטי ממשתמש אחר ובאן בא לידי ביטוי הקטע הסוציאליסטי. החסרון- לא ניתן להוריד יותר ממשתמש אחד סימולטנית, אבל עדיין התוכנה הטובה ביותר בעולם לשיתוף קבצים, לדעתי, עם המאגר הכי גדול.

פורסם ב-09:19 ,25/07/2005
15
DC++
איציק

מצטער על שגיאות הכתיב שנבעו מהמהירות :)

פורסם ב-09:21 ,25/07/2005
16
סולסיק כ"מרחיבת תודעה"
Yaronimus

סולסיק עוזרת לדור של לוחמי תרבות שרוצה להרחיב את התודעה המוזיקלית ולצמצם את מגבלות התקשורת ללא מחירים שהם לא יכולים לעמוד בהם. בשונה מ"מרחיבי התודעה" סולסיק בעצם מעודדת פריחה והרחבת ידע כלפי חוץ במקום כלפי פנים, ובאמת אפשר לומר שזו קומונה.
בנוסף אני באמת יכול להצביע על אליטיזם מצד משתמשי הסולסיק, כי בואו נודה בזה, מי שרוצה נינט ובריטני שילך לקאזה, ויתן לנו, אוהבי המוזיקה ומכורי המוזיקה לשהות בשקט בעננה האינטלקטואלית שלנו.
בשונה מאליטורנט, סולסיק מקבלים את כולם, ז"א כל מי שמכור למוזיקה. אין לנו שום דרישות טכניות חוץ מרוחב פס נורמאלי וספרייה מעניינת של אלבומים.
כמו שהכתב עידו כתב בחכמה - הטעם המוזיקלי שלי השתכלל והתעמק פי 1000, מהרגע שהורדתי את הקובץ הראשון. לא עוד הבורות של קאזה ועבודות הפרך של אימיול.

פורסם ב-00:47 ,05/08/2005
מתוך שוטף ומתמלא
--
בזהירות ובאירוניה: עיון...
בזהירות ובאירוניה: עיון... שוטף ומתמלא
--
אם רובוטים יכלו לצייר... שוטף ומתמלא
ללמוד ציור מפורמייקה, או: בשבח... שוטף ומתמלא
עולם של קומבינציות שוטף ומתמלא
על עידו הרטוגזון

עידו הרטוגזון הוא סופר, עיתונאי העוסק בנושאי תרבות ויהדות וחבר בלהקת פרווה חמה.

עוד מ עידו הרטוגזון
אתר אינטרנט אתר הבית של הכותב
מוסף | שוטף ומתמלא | טורים | מדריך | קהילה